מבקבקים את סינדי

גם זמנה של סינדי הגיע.
ה FG של סינדי היה 1.018 מה שנותן לנו כ 5.2%.

סינדי יצאה חומה. ממש חומה.
הבירה לא מסוננת, עכורה עם ארומה חזקה מאוד של כשות.
אה, והטעם - מר. מאוד. הכשות מורגשת מאוד בפה. נראה איך היא תתייצב בהמשך ומה תהיה התוצאה הסופית.
כרגיל, ניתן לזמן לעשות את שלו.

אז מה עוד?


הכל מוכן להשבתה הפיזית שלי.
הכנתי חומר חדש לקריאה - שעשיתי עבודה דיי טובה והתאפקתי מלקרוא - והכל כדי שאני אוכל להקדיש לזה זמן כאשר
לא אוכל לעשות דברים אחרים.

מה עוד עשיתי בזמן האחרון?
בסוף השבוע האחרון נזכרתי בבחור בשם סער שדיי נעלם מבחינתי בשנים האחרונות מהמפה.
סער היה מבחינתי (ולא רק מבחינתי) אושייה לא קטנה בתחום הליקרים הביתיים (נמרוד תפס את מקומו בתחום ובכלל).
חיפשתי קצת מידע לגביו ונראה שבאמת גם האתר הישן שלו נעלם. בכל זאת הצלחתי לדלות קצת מידע ממנו.
היות שהיה לי קצת זמן פנוי לעצמי השבוע, החלטתי לעשות טסט קטן על הנושא.
יצרתי ב 2 מיכלים לא גדולים מיקסים חביבים והנחתי בצד. נחזור אליהם עוד כמה שבועות ונדווח על התוצאה.

בדומה לבירה ובכלל בכל תחום האלכוהול, זמן וסבלנות הם מצרכי חובה.
לא לכולם יש, ואני בטח לא ידוע כאדם הסבלני ביותר שיש.
אז חילטרתי מהצד.....
היות שתחום האודיו\ווידאו קרוב לליבי וההתעסקות הכמעט יומיומית עם רכיבים שונים ומשונים, קריאה, השתתפות פעילה
בפורומים ואירועים וכמובן התנסויות פיזיות בתחום, כתבתי ביקורת קטנה על נגן הבלוריי של פיוניר.

אז עד הפעם הבאה.......

שמרים רבותיי שמרים

וואו.
אני חושב שזה מסכם את החוויה שעברתי אתמול בערב במבשלת העם באבן יהודה.
הזכרתי לפני כחודש ומשהו את ניסוי השוואת השמרים שאתמול במפגש זכינו לטעום את התוצאות.
תקציר קטן - בושלו כ 200 ליטר בירה שחולקו ל 12 מבשלים. כל מבשל קבל שמרים שונים להתססה על מנת לבדוק את מידת ההשפעה שלהם על הטעם הסופי של הבירה.
הייתה לי השבוע שיחה מעניינת מאוד עם עמית לעבודה (אבי), שבה דיברנו על ההשפעות של כל רכיב
ורכיב על התוצאה הסופית.
זו נקודה חשובה - כל ניואנס ולו הקטן ביותר משפיע באופן ישיר על הבירה.
אחד הדברים שהובהרו אתמול - השמרים משפיעים. מאוד. מאוד.



במפגש אתמול היו כ 50 חובבי בירה שבאו לטעום, לבחון ולהשוות את התוצאה.
כל מבשל הביא את הבקבוקים שהותססו אצלו ולידם תיאור של תהליך התסיסה והשמרים אותם הוא קבל.



תירוש אחד + 12 סוגי שמרים = 12 בירות שונות.

המתכון שבושל היה Pale Ale אנגלי קלאסי.
סגנון השמרים הקלאסי למתכון הוא שמרי אייל אנגליים, אבל בניסוי היו עוד סוגים רבים של שמרים. איזה
שמרים נתנו את התוצאות הטובות ביותר ואיזה הפכו את הבירה למשהו אחר? כמובן שיש רשמים.
כמו שתראו, גם השמרים מחולקים למשפחות איזוריות שונות (אנגליים, בלגיים ,אמריקאיים... ) וניתן
לראות את ההבדלים בין המשפחות וגם בתוכם.

נתחיל....
התיאור יכלול את שם השמרים, סוג (הכללי) ורשמי טעימה כללים (אני מזכיר שאצל כולם, הבירה זהה במקור ....).

S-04, english ale - מתוק מעט באף, קצת פחות בפה, מרירות חלשה, מעט חסר איזון . בירה סבירה, לא יותר.

windsor,english style ale - מתיקות עדינה, מרירות טובה, מאוד מאוזנת, טובה מאוד.

nottingham, british ale - טעם השמרים עדיין מעט מורגש, התאמה מלאה לבירה ולסגנון, חמיצות קלה, מאוזנת, קלילה, מעט חמאתית, טעם כשותי מובהק. הבירה הטובה ביותר (הערות לגבי זה בסוף).

muntons gold, english ale - מרירה, מאוזנת, שילוב פרי בסיומת. התאמה מלאה לסגנון. בירה טובה.

wlp-004, irish ale - חמצמצות בולטת, חסרת איזון, חלקה מאוד, חמאתית, חביבה וקלילה.

us-05, american ale - מה זה? מי הביא סיידר למסיבת בירה? תפוח חזק באף, מזכיר סיידר, טעמי התפוח נשארים גם
בפה, מתקתקות שולטת, שילוב מעניין מאוד. מזכירה את מה שמבשלת ברוקלין עושה ב brown ale שלה.

wlp-570,belgian golden ale - הגענו לעולם הבלגי, מתוק באף, המון פרחים, מתיקות מעודנת בפה, איזון מעניין בין
מרירות עדינה, כמעט בלתי מורגשת, לבין מתיקות. שילוב מעניין.

fermantis s-33, belgian general ale - מתיקות חלשה באף ובפה, פרי חמוץ קליל בטעם. בירה סבירה, לא יותר.

wlp-565, belgian saison - מתיקות בולטת באף, בפה דווקא החמיצות שולטת, טעמי תירס בולטים. שילוב לא טוב.

t-58, belgian ale - מתקתקות בולטת באף, המון פרחים, מאוזנת מאוד שילוב טוב מאוד, בירה מצויינת, השנייה מבחינתי בטעימה.

wb-06, wheat - שמרי חיטה (?!), הבירה היבשה ביותר, מרגישה כבדה ולא קלילה, מאוזנת. שילוב מעניין מאוד, אבל לא לטעמי.

ec-1118, champagne - שמרי שמפניייה. אולי הניסוי המעניין ביותר כאן. מה היא עושה לבירה? המון. כבר שמקרבים
את הכוס לאף מרגישים במשהו שונה. ריח יין (קאווה?), צמחים והכלל מריח כמו שדה פתוח. בפה חמיצות בולטת שמשתלטת על הבירה (לא בטוח שזה עדיין בירה מבחינתי), מעט תירס וחמאה מתווספים בפה. השילוב לא טוב לטעמי, אבל ממחיש את השפעת השמרים.


כמו שניתן לראות, יש לא מעט הבדלים בין הבירות. אני יכול להבטיח לכם שכל אחד שהיה טועם את הבירות אתמול היה
מבחין בהבדלים. הם בלטו מאוד, אני מקווה שהמחשתי את זה מספיק.
לגבי שמרי ה nottingham שהבירה שהותססה הייתה לטעמי הטובה ביותר - זה העלה לי נקודה מעניינת שדיברתי עליה
עם ענת שחזרתי אתמול. אני מאוד אוהב את טעם השמרים האלה ואני עושה בהם שימוש נרחב. האם הסיבה שבגללה
אני אהבתי את הבירה היא ההרגלים שלי? הטעם שאני רגיל אליו? שאלה טובה.
אני לא יודע את התשובה, אבל אני מבטיח לבדוק את זה כבר בבישול הבא שבו אתסיס את אותה הבירה עם 2 סוגי שמרים שונים.

תודה למבשלים שהתסיסו את הבירות ולמבשלת העם שאירחה את הניסוי ואת המבקרים.

מבשלים את סינדי

סוף סוף מבשלים את סינדי.
הייתי חייב לבשל בירה נוספת לקראת ההשבתה הצפוייה שלי עוד שבועיים. בעיקר להגיע לביקבוק עדיין בריא במידת האפשר.

מי זו סינדי?
שאלה מצויינת. לא יודע.
סינדי היא מתכון עצמי, אפשר לקרוא לו ייחודי. אחרי שקראתי המון וראיתי המון דברים החלטתי להרכיב לבד מתכון לבירה.
מה ייצא ממנה? אני מקווה שרק טוב.

הסגנון, לפחות הכיוון הוא Irish Red Ale , עם נגיעות לא קטנות (אולי גם לא שגרתיות?).
לשם שינוי לא מדובר כאן בסטאוט אלא בירה אדמונית\חומה עם ארומות חזקות ומרירות בינונית ומעלה.
הפעם אני אעשה מספר ניסויים לגבי הכשות - הם אמורים להשפיע לא רק על הטעם אלא גם על הארומה. לצורך זה יהיה שימוש ב 2 זני כשות בתזמונים משתנים.
תוספת נוספת בבירה הוא לתת חיטה. אבל לא לדאוג, זו לא בירת חיטה בטעות.
גם הפעם השארתי כמות מעטה יחסית של לתת Roasted Barley - אני פשוט מאוד אוהב את הטעם הקלוי. כמה ממנו יהיה בבירה הסופית? נתראה בטעימות.

הבישול עצמו עבר בסדר, ללא תקלות או דברים מיוחדים.
אין כמו ריח הבישול. הארומות שמתפשטות עם הוספת הכשות הן מדהימות.
אני מכור להן. לגמרי.

ה OG של הבירה היה 1.056.
צפי סיום התסיסה אמור להיות באיזור ה 1.0196.

מה במשקה הקר?
מתקתקות נעימה יחסית שמתחלפת במרירות חזקה. המון פרי באף.

כרגיל, נקווה שתהליך התסיסה יילך טוב ושלא נתקל בבעיות בביקבוק.

אנג'י, בטי, גם וגם

בפוסט הקודם בטי נטעמה.
היא הייתה טובה מאוד, אבל כרגיל הזמן אמור לעשות לה טוב ולאזן אותה.
הרשמים שלי אז היו מבוססים על הרגשה ומעט זיכרון. היא הרגישה טובה יותר.
האם היא באמת טובה יותר? תיכף נגלה.

הפעם, נטעם אותה מול אנג'י - ראש בראש, טייק ראשון.

אז מה יש לנו?
2 בירות, אותה משפחה (סטאוט), מראה מאוד דומה, חלק מהרכיבים זהים, אבל רובם שונים.



מתחילים....

מראה - מאוד דומה. נראה שבטי מעט שקופה יותר בעוד שהשחור של אנג'י לא מאפשר מעבר אור. בטי מעט צלולה יותר. דיי מזכיר לי את נושא השחור של פיוניר אל מול פנסוניק - זה שחור, אבל שונה. אני מקווה שהבנתם.
גוף - אנג'י, כמו שהשחור מרמז, מעט כבדה יותר. אבל ממש במעט. לשתיהן לא יזיק מעט יותר גוף. בטי מתגלה כסטאוט קליל וכיפי לשתייה.
ארומה - ניצחון ברור לאנג'י. אולי הסעיף שבו ההבדל במרכיבים בולט יותר מכל. ריח כשות בולט באנג'י עושה את ההבדל.
ראש קצף - בטי כמעט ללא קצף, כמו שניתן היה לראות מהתמונה בעוד שאנג'י ממשיכה להציג ראש קצף, דליל, אבל עבה.
טעם - בטי מרירה פחות, מאוזנת יותר, כמעט מיינסטרימית אפשר לומר. לאנג'י יש טוויסט בטעם, היא כמעט פראית ולא מעודנת. שתיהן טובות. את מי אני מעדיף בסעיף הזה? בטי. נקודה.
גיזוז - לא כוחות. בטי. נראה לי שחבל לבזבז מילים בסעיף הזה.
סיומת - לבטי סיומת עדינה, מרמזת כמעט על הטעמים ועל המרכיבים. הסיומת לא משתלטת על החיך ומשאירה רצון לשתות עוד ועוד. אנג'י? משאירה מרירות עודפת, מעט חספוס. הטעם מעיד על בירה כבדה יותר, למרות שהיא לא באמת כזו.


אז, האם יש לנו מנצחת? 
נראה לי שאם הגעתם עד לכאן, אז הבנתם שכנראה שכן.
כאשר אני בא להגיד האם בירה או כל משקה אחר טעים לי, אני משקלל מספר פרמטרים: האם אני נהנה מהבירה, האם בא לי עוד ועוד ממנה, האם היא משאירה לי חשק לחזור אליה, וכך הלאה. אילו הפרמטרים הקובעים בעיניי.





אז כן, בטי מנצחת. מבחינתי - בנוקאאוט. בדברים שקובעים עבורי, אין כאן תחרות.
הרושם הראשוני לא הטעה אותי.
אני מחשיב את זיכרון הטעמים שלי כאמין יחסית והוא לא אכזב אותי כאן.


נ"ב
אני כרגע עובד על מתכון לבישול הבא. שם כבר יש - סינדי.
הבישול כנראה יתבצע בתחילת השבוע הבא, לקראת ההשבתה הצפויה שלי בעוד שבועיים.
עדכונים בקרוב.

טועמים את בטי

כמה סבלנות צריך, וואו.
הרבה זמן חיכיתי עד שהגיע גם זמנה של בטי להיבדק.
היה שווה לחכות? כן, ואם תשאלו אותי (אין לכם ברירה, לא?) היא אפילו תהיה טובה יותר עוד כמה שבועות.


רשמי טעימה ראשוניים (אני אולי אעדכן אותם אחרי הטעימה הבאה והשוואה מול אנג'י):


גוף - גוף בינוני. במספר טעימות נראה שהיא מעט שטוחה, המשך בינוני - מזכיר את אנג'י? כן, גם לי.. 3/5
ארומה - טובה. ריח קלוי, קפה. אני לא מרגיש כאן שינוי ניכר בפעם הזאת. אני אעשה השוואה ראש בראש ונראה מה יצוץ. 3/5
ראש קצף - טוב. הפעם לא הרבה, אבל מה שיש טוב. סמיך, יציב.  3/5
טעם - ישנה ירידה קלה במרירות. בטעימה ראשונה נראה שמעט חסר, אבל לאחר מעט זמן בכוס מתגלה כי המרירות מתאזנת והיא טובה. ענת מאוד אהבה את הטעם. מבחינתה זה המקסימום שצריך להיות. קלייה חזקה. טוב מאוד. 4/5
גיזוז - שיפור אמיתי. מצויין, ממש. נראה רמת גיזוז טובה מאוד עבור סטאוט. שוב נרשם כאן הבדל מהותי לעומת אנג'י. ענת שסלידתה מגזים ידועה נתנה כאן ציון עובר (יש!!). 4.5/5
סיומת - מאוד דומה. ארוכה יחסית, משאירה טעמי קליה ומרירות שמלווים לאורך זמן. לטעמי סיומת טובה. 3.5/5


בסה"כ נראה שיש כאן שיפור בחלק מן המרכיבים, עם חוסר בולט בגוף הבירה.
אולי ה OG היה מעט נמוך מדי.
מצד שני, הרושם הראשוני שהתקבל כאן הוא שהבירה טובה מאוד, קלה לשתייה עם מאפיינים בולטים של הסגנון.
אני בטוח שהיא עוד תשתפר, הזמן עושה לבירות רק טוב.

עוד שבוע בירה

עוד שבוע עבר.
שבוע שבו שתינו לא מעט בירות, שחדד אצלי הבנה מסויימת.

כתבתי לא מזמן עד כמה אני ביקורתי כלפי הבירות שאני מכין, אבל גיליתי שהתופעה לא מסתיימת בזה.
גיליתי עד כמה קשה לי לשתות את הנוזל שנקרא בירה על ידי כמה גורמים - בראשם אילו שטוענים "שהם כנראה הבירה
הטובה בעולם".
תנו לי לחדש לכם משהו - אתם לא.

אז אחרי שהופתעתם (!?!), או שלא,  נרחיב קצת.
יצא לי לשתות השבוע, שלא באשמתי, את הבירות המסחריות הנפוצות בישראל, את ה ק' ואת ה ט' - זה הרגיש פתאום כמו
מים מעורבבים עם מעט מרכיבי בירה שבקושי השאירו חותם על הנוזל.
אילו בירות שטוחות, חסרות טעם, גוף וארומה - בקיצור נטולות בירה.
נכון, הן כנראה מכילות את המרכיבים להכנת בירה, אבל הן חסרות מורכבות, אפילו בסיסית.
שמתי לב שאת אותן דקויות וניואנסים שאני מחפש באנג'י, לא ניתן למצוא באף אחת מה"בירות" האלה.
שמתם לב הבירות האלה טובות יותר בטמפ' נמוכה מאוד? זה בעיקר כי הקור מקהה את הטעמים ומאפשר להן להחליק יותר.
שיטת הסוואה מעניינת.

שתיתי גם מאנג'י השבוע. לא ניתן להשוות ביניהן.
נכון, הסגנון שונה, אבל מנעד הטעמים והריחות שיש בה עולים לאין שיעור על מה שהיה ב"מים" המחוזקים.
התחושה שיש לגבי אנג'י היא שהיא מתבגרת מיום ליום. הגוף מתחזק, הטעמים מתחברים, המרירות מאוזנת יותר - בקיצור,
אם לא היה גיזוז עודף, היא הייתה כמעט מצויינת. אני מקווה שבטי, שנטעם ממנה בסופ"ש, תהיה טובה לא פחות למרות השוני
ביניהן.
כמו שנראה כרגע, הפוסט הבא יהיה על בטי. בשאיפה כבר בסופ"ש הקרוב.

יש לו בירה בועטת!
בנוסף, ידידי אלכס פוקס ממבשלת טאקוונביר (טאקוונדו+בירה), יהיה בתערוכת beers הקרובה ויציג שם את מגוון הבירות שלו.
בנוסף לסטאוט שלו שאני מחכה לו בקוצר רוח, אלכס יציג את התמד, משקה דמוי בירה ללא גלוטן.
בהצלחה!

עדכונים מהשטח

בעוד בטי מחכה בבקבוק לסיום התסיסה השניה והגיזוז, נעדכן קצת בכמה דברים.

אנג'י הולכת ומתעדנת. נראה שהזמן ובמיוחד מאז המעבר למקרר עושה לה פלאים.
בעיית ה gashing נעלמה (שלא תשוב...), הטעמים מרגישים מחוברים יותר.
הבקבוקים הולכים ונעלמים אחד אחרי השני ואפילו ענת (שלא אוהבת גזים בבירה ?!?!), אוהבת את הטעם שלה.

אז איך מעריכים בירה? אומנם מאמר לא חדש, אבל גדי דבירי מבירדי מנסה לשפוך קצת אור על הנושא. מומלץ לקרוא.

הבישול הבא יקרה ממש בקרוב, כנראה IPA, לא בטוח עדיין.
אני בכל מקרה רוצה לבשל עד סוף החודש הבא פעמיים, כי אני צופה להיות מושבת לתקופה מסויימת (ניתוח כזה או אחר) -
חייבים להצטייד במלאי בירות.......

Beers 2012 כבר ממש פה.
אני מקווה שיהיה מעניין, שנכיר מבשלות ומבשלים אחרים ואלי גם נלמד כמה דברים על כיוונים שמבשלים לוקחים את הבירות שלהם.
להבדיל ממה האירוע שקורה בהאנגר 11 מדי שנה, האירוע מוככון יותר לקהל המקצועי ולא רק לקהל הרחב (מאוד) ועם
הרבה מבשלים ביתיים, חלקם מתוך רשימת המומלצים בצד ימין בבלוג.

משהו אחרון - בית הטבק והיין בראשון חדש את האתר שלו. לרגל המאורע יש מבצעים מצויינים באתר, שווה לבדוק.
חובה- ייראון במחיר מעולה.

חוזרים לבדוק את האייל

הגיע הזמן לחזור ולבדוק מה שלום האייל שבושל בתחילת ספטמבר ומבלה בבקבוק כחודשיים.

האייל עצמו הוא אייל קלאסי, אבל לא כזה שנופל תחת מתכון כזה או אחר, בוצע בו עירוב של כשות מזנים שונים, גם עבור ארומה וגם עבור טעם, שילוב גרעינים - בקיצור, ניסוי.

ההתרשמות הראשונית שלי מהאייל (מתחילת אוקטובר) הייתה שהוא מעט מתוק מדי ולא מאוזן.
הבירה הייתה טובה ואכן נרשמה התלהבות רבתי ממנה (נקודה מעניינת - שמתי לב שאני הרבה יותר ביקורתי לגבי הבירה שאני מכין מאשר לגבי בירות מסחריות או לעומת התגובות המפרגנות של הסביבה), אבל אני איפשהוא לקחתי את הדברים בצורה מעט שונה.

רציתי לחזור אליה כבר לפני מספר ימים, חיפשתי הזדמנות, אבל לא יצא עד אתמול. 
לאחר המזיגה מתקבל בכוס מראה מלבב - הבירה פשוט נראית טוב, עם ראש קצף יציב, מעט עכורה (לא מסוננת), צבעי אדום וכתום שולטים וריח של פירות מתפשט (מזכיר חלק מהבירות הצ'כיות - כשות).

הרשמים שלי:

גוף - גוף בינוני. נראה שמתאים בדיוק לסגנון. 3.5/5
ארומה - מעולה, אין הגדרה אחרת. אני חושב שההגדרה הטובה ביותר היא פרחונית. התחושה היא שאתה בשדה פרחים.  4.5/5
ראש קצף - טוב מאוד. סמיך ויציב. 4/5
טעם - אומנם לא בדיוק הסגנון המועדף עליי, אבל הבירה טובה מאוד. מרירות חזקה בדיוק לטעם שלי (אולי פחות לסגנון), המון פירות - ניסיתי לראות מה אני מצליח לזהות כאן ותפוחים ואגסים היו אלה שבלטו יותר הכל. מה שבלט יותר מהכל זה שהבירה התאזנה והזמן עשה לה רק טוב. 4/5
גיזוז - טוב מאוד. מוגז במידה.  4/5
סיומת - ארוכה, משאירה טעמי פרי ומרירות שמלווים לאורך זמן. לטעמי סיומת טובה. 3.5/5

מבט על ראש הקצף - סמיך, אחיד,יציב

בישול בירה - כיוונים חדשים

הבירה הראשונה שבושלה הייתה אייל אנגלי.
הבאות אחריה היו סטאוטים. שונים אומנם, אבל עדיין סטאוטים.
התוכנית הבאה הייתה לנסות פורטר, שיש לי מספר מתכונים להכנתה ובמיוחד אחד שכנראה יהיה הראשון מביניהם.

אהבתי לבירות הכהות - סטאוטים ופורטרים - הביאה אותי לשאול, האם לא כדאי להתנסות בבישול סגנונות אחרים.

אולי לבשל אייל? IPA? חיטה? (לא), אייל בלגי?
יש מספר בירות שאני מחבב מסגנונות אחרים, אבל אני שותה מהם פחות באופן משמעותי.

קראתי לאחרונה מאמר שמדבר על היתרונות במעבר לבישול בבאצ'ים קטנים יותר.
הוא מציע שעל מנת להתנסות בכמה שיותר בישולים, להקטין את הכמות לאיזור ה 10 ליטר במקום 20.
זה כמובן יחסוך בעלות חומרי הגלם ויאפשר הגדלת כמות הבישולים והניסויים בבירה.
אומנם הבישול יהיה כפול אבל זמן הבישול לא. הוא ייארך יותר מבישול אחד, אבל הזמנים יתקצרו (הרתחת 10 ליטר לעומת 20, וכו').

זה פותח כאן מספר אפשרויות לא קטן לנסות ולשחק עם בירות.
מלבד הניסויים הרגילים - בישול סגנון אחר, ניסוי מתכונים שונים וכו' - אני רוצה לנסות ולשחק עם מספר דברים:
1. OG - לחלק בישול שלם ל 2. 10 ליטר לכל מיכל תסיסה שבכל אחד OG שונה (שינוי ה wort).
2. שמרים - שימוש בשמרים שונים עבור אותו בישול. עד כמה יורגש השינוי בשמרים? ניסוי שצריך להיות מעניין.
במחשבה שנייה, יש את הניסוי שמתואר כאן שאת התוצאות נדע במהלך דצמבר.
3. שימוש בתסיסה שניה לפני הביקבוק
4. dry hopping - הוספה של כשות בתסיסה שניה. הדגשה של טעמים וריחות האופיינים לכשות. גם יכול להשפיע רבות על הבירה.

בנוסף, מאמר מעניין מהבלוג "בעליית הגג" מעלה בעצמו מספר שאלות בנוגע לסוגסטיה ולגבי מנעד הטעמים והריחות שאנחנו מרגישים לעומת הידיעה של מה אנחנו אוכלים\שותים.
ממליץ לקרוא ולבדוק את עצמכם על דברים שאתם מכירים - אולי תופתעו.

מבקבקים את בטי

אז הגיע הזמן לבקבק את בטי.

בטי בושלה ב 6/11 ואמורה לענות על מספר בעיות שהתגלו באנג'י - גוף, גזים.

ההכנות לביקבוק התחילו בשטיפת הבקבוקים. לכך הובא "עץ" לייבוש הבקבוקים.



כמובן שאי אפשר לעשות משהו בלי לשתות קצת....




התסיסה הסתיימה בצפיפות של 1.016 (FG), מה שלאחר חישוב תהליך התסיסה אמור לספק בירה באחוז אלכוהול של 4.6%.


לקראת הביקבוק בצעתי חישוב שונה של הוספת הדקסטרוז (לגיזוז) לעומת הפעם הקודמת.
החישוב הנוכחי לוקח בחשבון שיש כמות גזים מסוימת במיכל התסיסה וכי אין צורך להוסיף כמות גדולה של דקסטרוז.
הכמות שהוספתי בפעם הקודמת הייתה 119 גרם דקסטרוז על 17 ליטר.
הכמות שהוספתי הפעם היא 77 גרם דקסטרוז על 21 ליטר.
זה אמור לשנות באופן מהותי את הרכב הגזים בבקבוק.


נרשמה התלהבות מהבירה גם ללא הגז (יש בה אחוז נמוך ביותר של גזים כבר עכשיו).
הבירה עושה רושם טוב, אני מקווה שהיא תהיה מוצלחת בכל הפרמטרים.


טעימות ראשונות צפויות בעוד 3 שבועות, עד אז נתעסק עם בישולים נוספים והחלטות שונות לגבי המשך הדרך.

ריחן 2008 ASSEMBLAGE

ייקבי ברקן השיקו לאחרונה סדרה חדשה של יינות איזוריים.
הריחן הוא בלנד מבוסס קברנה סוביניון מאזור הגליל העליון.


תג המחיר לצרכן הינו 90 ש"ח.
היין מרגיש צעיר עדיין, אבל לטעמי לא כל כך מעניין. גוף בינוני, חמיצות מורגשת (מדי) עם טעמי פירות (לא מובחנים - חמוציות? פטל?) מורגשים.


הנה מה ש sommelier כתבו:


ריחן 2008 ASSEMBLAGE 
יין זה מבוסס בעיקרו על קברנה סוביניון (70%) מכרם עלמה בליווי שירז ומרלו מכרם בן זמרה. יין מאד גלילי, נקי ומרוכז. למרות שיין זה שייך לסדרה המדגישה את האזוריות, בולטים בו במיוחד מאפייני זן הקברנה. לטעמי, אין בכך כל רע. דוקא הקברנה סוביניון, אשר גדל כמעט בכל מקום, עשוי לבטא את מאפייניו הייחודיים של כל איזור בו הוא נטוע ואשר ממנו מופקים יינות האיזור. היין מאד פירותי, עם חומציות מודגשת, טאנינים מרוככים נעימים לחך, גוף בינוני עד מלא וסיומת ארוכה. 


מילה נוספת לגבי המקום שטעמנו בו את היין.
תמחור היין היה סביר - 125 ש"ח.
לשולחן הוגשו בתחילה 3 (!!!) סוגי כוסות יין (4 סועדים). 2 סוגים היו מהזן הפשוט ביותר - קטנות, עבות - כוסות של פעם.
התעקשתי לקבל 4 כוסות זהות, מהסוג הטוב, למרות שלא היה להם מובן למה....
אז נכון, זו לא מסעדת יוקרה, זה מקות שמתמחה בבשר, אבל לדעתי כוסות סבירות ואחידות לפחות על השולחן הן מינימום הכרחי.

ערב עם אנג'י

איזה ערב ביליתי עם אנג'י.

אנגי' הייתה נהדרת.
מפנקת, נעימה, קרירה ומלאת טעמים.

עוד שבוע עבר על אנג'י בבקבוק ונראה כי זה עשה לה רק טוב.
הבירה התאזנה מעט ונראה כי הטעם רק הולך ומשתפר.
גם בעיית ה gashing, לפחות במה שנשתה הערב, לא הייתה. אולי ביקבוק מוקדם מדי גרם לכך שלשמרים נשאר יותר סוכר
לשרוף ממה שתוכנן. אולי.
עדיין, נראה כי יש יותר גזים בבירה מאשר התכוונתי.
חוץ מזה נראה שבהשוואה לפעם הקודמת ראש הקצף נראה יציב וסמיך יותר.

בסה"כ אנג'י יצאה מוצלחת ובשאיפה תשביח עם הזמן.

קצת בדיחות בירה.....

     

1. feels sorry for people who don't drink. When they wake up in the morning, that's as good as they're going to feel all day
2. thinks that without question, the greatest invention in the history of mankind is beer. Oh, I grant you that the wheel was also a fine invention, but the wheel does not go nearly as well with pizza!
3. is also available in Sober
4. Beer!  Helping ugly people have sex since 1862!
5. thinks that beer makes you feel the way you ought to feel without beer
6. is having a beer on this glorious Sunday morning. After all, beer is living proof that God loves us and wants us to be happy!
7. knows that there are better things than beer...  But beer makes up for the fact that I don't have any of them...
8. thinks that if beer and women aren't the answer, then you're likely asking the wrong question!
9. knows that a drunk man's words are a sober man's thoughts
10. thinks the problem with you is that you are a few beers behind!
11. is going out to re-enact his favourite story... Boy meets beer. Boy drinks beer. Boy meets another beer
12. is ashamed of all the beers I drank but then I think about the workers in the brewery and their dreams. If I didn't drink these beers, their dreams would be shattered! It is better that I drink this beer and let their dreams come true than be selfish and worry about my liver.
13. likes beer. On occasion, I will even drink beer to celebrate a major events such as the fall of communism or the fact that that it's Tuesday.
14. the human brain operates as fast as the slowest brain cell. Excessive beer, kills brain cells attacking the slowest and weakest cells first. In this way, beer eliminates the weaker cells, making the brain a faster and more efficient machine. That's why you feel smarter after a few beers!
15. Alright brain, I don't like you and you don't like me, so just get me through this exam so I can go back to killing you slowly with beer.

מבשלים את בטי

טוב אז אחרי אנג'י, החלטתי לעשות בישול נוסף של סטאוט.

אנג'י הציגה מספר בעיות:
1. נושא הגיזוז - כמויות + בעיית ה gashing.
2. מורכבות הבירה - גוף, ארומה, סיומת

למרות שאנג'י הייתה טובה (ועדיין טובה), הוחלט לבצע מספר שינויים, גם בבסיס ההכנה.

אז מה יש בבטי?
לתת - הפעם לתת כהה ולא בהיר.
גרעינים - גם גרעיני crystal וגם caramel pils , בנוסף כמובן ל dark ול roasted barley.

המטרה הפעם היא לתת לבירה מעט יותר אופי, גוף וארומה.
אני מניח שגם הטעם יהיה מעט שונה, אני מקווה שרק לטובה.

עוד מספר משחקים עם זמנים ואופן הבישול בעצמו, אבל ההשפעה שלהם זניחה באופן יחסי על הבירה.

ה OG של הבירה היה 1.050 עגול ויפה.
צפי סיום התסיסה אמור להיות האיזור ה 1.0175 מה שייתן רמת אלכוהול צפויה של 4.4%.

כמו באנג'י, המשקה הקר היה בעל ריחות וטעם של קפה וקלייה, אך כאן נוסף גם טעם קל של קרמל ונראה שהנוזל אכן סמיך יותר, אולי זה מעיד על גוף עם נוכחות גבוהה.

נקווה שתהליך התסיסה יילך טוב ושלא נתקל בבעיות בביקבוק.

בעיות באנג'י - הגיזוז

עדכון לגבי הגיזוז

לאחר התייעצות עם שחר וקריאה של חומר באינטרנט כנראה נמצאה הבעיה.
התופעה נקראת gashing.
כנראה זיהום כלשהוא בשמרי בר.
קיים סיכוי שהתופעה לא גורפת (אני מקווה), ושזה נובע מטיפול לא נכון בבקבוקים עצמם ולא בבירה כולה.
אני אנסה מספר בדיקות היום על בקבוקים מהארגז השני.
כרגע לא נתקלתי בשינוי בטעמה של הבירה, אבל במידה וזה אכן זיהום, לאורך זמן טעמה של הבירה יכול להשתנות.

אם אני מנסה לשחזר לאחור אחר נקודות מפתח שבהם קיים סיכוי שביצעתי משהו לא טוב, אני כנראה שגיתי ביום הביקבוק במשהו. זה יכול להיות בציוד ששמש לביקבוק ויכול להיות בבקבוקים עצמם.

הלקח לפעם הבאה - לא משנה כמה הקפדתי על חיטוי, כנראה שזה לא מספיק.

עוד מידע - כאן

טועמים את אנג'י

הגיע הזמן לבדוק את אנג'י, בהחלט שמחה גדולה.

ממבט ראשון, הבירה כהה כראוי לסגנון, אבל צבע לא מרמז על כלום.
נפתחו 5 בקבוקים, בעיקר למטרת השוואה (ושתיה....).

אני אחלק את הרשמים שלי לפי מספר מדדים, בעיקר שלי:

גוף - גוף בינוני מינוס. במספר טעימות נראה שהיא מעט שטוחה, חסרת המשך. 2.5/5
ארומה - טובה. ריח קלוי, קפה. 3/5
ראש קצף - חלש. הרבה, אבל סמיכות לא טובה מספיק. 1/5
טעם - היתרון האמיתי של הבירה. מרירות חזקה בדיוק לטעם שלי, קלייה חזקה. טוב מאוד. 4/5
גיזוז - החיסרון האמיתי. 4 מתוך 5 בקבוקים עלו עם הקצף שלהם מיד לאחר הפתיחה של הפקק. ישנם מספר גורמים שיכולים לגרום לזה. מביניהם, אולי הסיבה היא ביקבוק מוקדם מדי, מה שהשאיר שמרים פעילים מדיי. הבקבוק הבודד מתוך ה 5 שהיה תקין, הראה רמת גיזוז טובה עבור סטאוט. אני אתן כאן ציון בינוני, בעיקר בגלל 4 הבקבוקים האחרים שאני מקווה שאין הרבה מהם. 2.5/5
סיומת - ארוכה, משאירה טעמי קליה ומרירות שמלווים לאורך זמן. לטעמי סיומת טובה. 3.5/5

מבשלים את אנג'י

אנג'י, זו שמה הנבחר של הבירה.
היא יועדה להיות סטאוט שעל הבסיס שלו נבנה את המשך הבישולים והוא יהיה מדד לאיכות הביצוע.

לא היה כאן ניסיון לחקות גינס או מרפי. המטרה הייתה ליצור בירה ולנסות לקלוע לטעם האישי שלי.

אנג'י בושלה ב 14/10/2011, הועברה לתסיסה בבקבוק 19/10 וצפויה להיות מוכנה לטעימה ראשונה ממש היום, אבל זה יהיה בפוסט נפרד בימים הקרובים.

מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני טוטליסט בכל מה שאני עושה. אז כמובן שקראתי המון חומר באינטרנט, 2 ספרים שלמים, ובעיקר בצעתי הערכות ודמיינתי את תהליך הבישול.

איך היה הבישול עצמו?
מעולה. התהליך כולו לקח כ 3 שעות, כולל החזרת המטבח למצבו המקורי לפני הפוגרום.

תמונות מתהליך הבישול עצמו - אפשר למצוא כאן

בישול הבירה הסתיים בצפיפות של 1.06 (OG).
במחשבה לאחור, מעט גבוה מדי. היעד אמור להיות באיזור ה 1.045-1.05.
התסיסה הסתיימה בצפיפות של 1.022 (FG), מה שלאחר חישוב תהליך התסיסה אמור לספק בירה באחוז אלכוהול של 5.14%, אולי מעט יותר.
המטרה עצמה הייתה להגיע לאיזור ה 5%, אולי מעט פחות.
כלקח לקראת הבישול הבא, נצטרך לבצע שינוי קטן על מנת להגיע ל OG נמוך יותר.

נוזל הבירה לפני תסיסה הייתה מעולה. טעמים של קלייה (גרעיני roasted barley), קפה ושילוב טוב של מר ומתוק.

הבירה נדגמה כמעט בכל יום על מנת לעקוב אחרי התסיסה. היה נראה שהטעם מעט מתעדן בכל יום שעובר.
התסיסה לקחה 5 ימים, עם דגימות שהראו את ההתקדמות של התסיסה.
כצפוי, היומיים הראשונים הראו את השינוי הגדול ביותר. התהליך הואט ביומיים האחרונים עד שהגיע לעצירה,
שאחריה הגיע זמן הביקבוק.

זמן הביקבוק עצמו העלה שאלה מעניינת בנושא הגיזוז.
כידוע, סטאוט מאופיין בכמות גזים לא רבה. אבל כמה? הרי החישוב עצמו מתבסס על כמות הנוזל הסופית לאחר התסיסה.
אז כמה לשים?
בצעתי חישוב (הערכה בלבד) של כמות הנוזל וחישבתי את כמות הסוכר להוספה על פי חישוב יחסי של מידת הגז הרצויה.

התוצאה?
אני עוד לא יודע. פרטים בהמשך, כנראה בפוסט הבא.

טעימות גלנפידיך

שתומר הציע לארגן טעימות של היצע הגלנפידיך בארץ, לקח לי בדיוק דקה לאשר הגעה.
למה בעצם?
לא מתוך אהבה לוויסקים שלהם, אלא מתוך רצון לטעום במרוכז וויסקים אשר לא יוצא לי לשתות בדרך כלל.
מבחינתי הוויסקים שלהם הם over rated, בעלי אף נהדר, הטעם קצת פחות. סיומת חדה ולא מאוזנת שבעיקר משאירה אותך
עם טעם לא ממוצה.
אבל היי, הם עדיין מותג הוויסקי הנמכר ביותר בארה"ב.
מה הופך אותם לכאלה? כנראה הנגישות של הוויסקי, הקלות היחסית שלו, הטעם הפרחוני.

ישבתי בטעימה עם גל ורביב, ידידי וויסקי משכבר הימים, ההסכמה לגבי הוויסקים הייתה דיי גורפת.

שתינו: 12,14,15,18,21,30
לטובה אפשר לציין את ה 14 שהוא החדש יחסית מבית גלנפידיך, אבל זה עדיין לא זה.
ה 30 הוא בהחלט וויסקי טוב, אבל לא מספיק. מווסיקי ברמת התמחור שלו, בגיל שלו - הייתי מצפה להרבה יותר.
הוא מעט פחות אגרסיבי מהשאר, אבל זה עדיין לא זה.
ה 15 היה ונשאר הוויסקי הטוב לטעמי בסדרה שלהם. מאוזן, סיומת טובה, טעים.

בלטו לרעה ה 18 וה 21, שהיו סתמיים. הם מבטיחים המון באף, אבל רחוקים מלקיים משהו מאותה הבטחה בפה.

בכל מקרה, התארחנו בנורמה ג'ין בתל אביב שבאמת אין מקום מכובד ממנו לקיים טעימות וויסקי.

אז למה בירה?

קודם כל, למה לא?

בתור חובב בירה ידוע, זה נראה רק טבעי שבשלב מסוים נגיע גם לבישול.
לקח זמן, אפילו הרבה זמן, אבל בסוף הגענו גם לזה.

מי שמכיר אותי יודע שגם בבירות אני דיי סלקטיבי.
אני לא מתחבר להכל, ושונא בירות מים (לאגרים בהירים וחלשים- נו, לדוגמה אילו שחושבים שהם כנראה הטובים בעולם...).
העדיפות היא לבירות כהות, סטאוט או פורטר, בעלות גוף וטעם.
למי שיצא לקרוא קצת רשמים מכל מיני ביקורים במעברות לדוגמה, יכול לראות שבירות מיוחדות מאוד הן לא כוס התה שלי,
כמו גם בירות חיטה וכל מיני שילובים מוזרים כאילו ואחרים.

בשנים האחרונות מספר לא קטן של מבשלות בוטיק קטנות מנסות בארץ לעשות דברים בצורה קצת שונה.
מבין המבחר ישנם 2 שהן לטעמי מעל כולם, ובצורה לא מפתיעה שניהם קולעים לטעמי עם סגנון הבירה שלהם.

הראשונה, ומבחינתי גם הנגישה יותר, היא מבשלת סלרה מקיבוץ גניגר.
הבירה האהובה עליי מבית סלרה, היא ה salara smoked stout, שכשמה כן היא - סטאוט עם עישון קל.
ה smoked stout נמזגת מחבית ב porters and sons בתל אביב, והיא בהחלט מהבירות היותר מעניינות שטעמתי.

השניה, היא הפורטר של ליבירה.
את הפורטר ניתן להשיג בעיקר באיזור חיפה, שם גם לקחו את זה צעד קדימה וכיום ליבירה הוא גם פאב.


אוקיי, אז איך הגעתי אני לזה?
דחפו אותי. פיזית. אמרו לי לך (תודה!) לך לארץ הבירה המובטחת (רק אל תשכח להביא לטעום) ושא ברכה.
אז התגלגלנו לידיו האמונות של שחר הרץ, שהסביר, הראה, למד, והפך את החלום למציאות.
אז עשינו בירה, דיברנו המון, שאלתי לא פחות והתוצאה הצליחה להפתיע אותי.
הבירה שבישלנו ביחד, הייתה טובה.
באמת.
כמה טובה? למרות שהסגנון (אייל) הוא לא בדיוק מהחביבים עליי, הבירה הייתה פרחונית, מתקתקה ומרה במידה, דיי
מאוזנת עם גוף בינוני.
נשארו מספר בקבוקים מצומצם, כך שאני אחזור לבדוק אותה בעוד מספר חודשים ונראה מה מצבה.

השלב הבא היה לבשל סטאוט - על זה באחד הפוסטים הבאים.

סיכום ביקור ביקב צ'ילאג

ביקור בצ'ילאג

לכבוד השנה החדשה יקב צ'ילאג פתח את שעריו לטעימות ומכירה מיוחדת לכבוד החגים.

יקב צ'ילאג הוא פרי חזונה של אורנה צ'ילאג, שלטעמי סגנון היינות שלה הוא מעט ייחודי ומזכיר יינות איטלקיים טובים.

זה לא באמת מפליא לאור העובדה שאת נסיונה היא צברה ביקב אנטינורי האיטלקי.

הגענו מיכל ואני אל היקב הממוקם ביהוד בצהריים, המקום היה ממורק ומסודר, כמעט רק עבורנו.

מה טעמנו?

רוזה 2009 - רוזה מאוד מפתיע, למרות אחוז האלכוהול הגבוה שלו (15), לא הורגש. קליל, לשתות קר.  ביקבוק מיוחד עם כיתוב בכתב יד (פרי עטה של רומי בעצמה).  מומלץ.

ויוו מרלו 2006 - לא כוס היין שלי. חביב אומנם, אבל לא באמת בשבילי.

ויוו ק"ס 2006 - לא כוס היין שלי (2). .......

ויוו ק"ס 2007 - חביב מאוד. למרות שעדיין צעיר, הוא כבר עדיף מאחיו המבוגר. מרוכז מעט יותר, הרבה פרי. שווה.

סולו מרלו 2006 - מעולה, כרגיל. מהמרלו המועדף עליי.  מעורב עם 10% ק"ס, מעט כבד יותר מהמרלו הסטנדרטי. שווה.

סולו ק"ס 2006 - מעולה, כרגיל (2).  ק"ס ישר ולעניין. כבד, מרוכז. מומלץ. לפתוח לפחות שעה מראש.

פרימו ק"ס 2004 - וואו. פצצה. מומלץ. הרבה פרי, הרבה עידון שהיה חסר ב גרסת הסולו. היישון הנוסף עשה רק טוב.

שאני הייתי בצהריים נשארו 11 בקבוקים אחרונים מהדבר הנהדר הזה. לחטוף. 

פטיט סירה 2006 - הפתעה עבורי. לא טעמתי אותו מעולם והוא היה נהדר. מתומחר לא זול (170) אבל מעולה.

בנוסף זכינו לליווי צמוד מאורנה ומבתה (רומי) שלקחה אותנו תחת חסותה.

ביקרנו בחדר החביות וזכינו לטעום ישירות מאחת החביות של ק"ס בציר 2009 ויין תירוש בן שבוע (2010) שעדיין לא סיים את התסיסה. היה מעניין עם הסברים מעולים.

תודה רבה על האירוח!

bartender's parade - מיה בר, ירושליים

בגלל שזה ביקור ראשון שלנו במיה בר. 

המקום חביב מאוד. לא גדול במיוחד, אבל נעים מאוד.
נראה שהמקום מנוהל על ידי אנשים שממש אוהבים את מה שהם עושים והכל נראה
כך.
השירות היה מצוין - כל הכבוד ל איה.
בחירת המוזיקה הייתה לא פחות ממדהימה בעיניי. לא שמעתי מגוון שכזה שכל כך 
תרם לאווירה. קבלו ח"ח רציני על זה.
דבר אחד צרם, לפחות לי - הגינס שפחתנו איתה את הערב הייתה כנראה מסוף של
חבית. אומנם חבל על בירה שנשפכת, אבל שווה מחשבה.

האירוע עצמו היה מאוד נחמד. 
לא המון אנשים (טוב, זה עדיין ירושליים), אבל לאמצע השבוע זה בסדר גמור.

תודה לגיא על ההיכרות ביני לבין גדי אבקסיס, בהחלט איש שיחה רציני וניכר
שהוא בעל ידע רב.

מה שתינו-
אז גינס לחימום
בלבלייר 97 - שרי, ויסקי חביב.
טיירקונל - הזכיר לי מאוד את הג'יימיסון 12, אולי טיפה יותר עשן. אולי.
גרינוור סינגל גריין - בלי אף,תירס. תירס. מתוק. לחובבי הז'אנר.
סוויט קרולינה - וודקה בטעם תה לימון - לא. ממש לא.
פראבדה - לא היו לי ציפיות ממנה, אבל הפתיעה אותי לטובה. חלקה יחסית.
וואן גוך דאבל אספרסו - מה לא אמרנו עדיין? אחלה בכל מצב.

ושוב תודה לגיא על ההזמנה.

שישי - פסטיבל הבירה במעברות

בשישי בצהריים התכנסנו מספר חברים מפורום היין ואלכוהול בתפוז לכבוד הפסטיבל הדו
שנתי במעברות.

רשמו נוכחות: אלעד, ליאור,נועה, ערן, תומר ,חיים, צביקה, רביב, לילו.

כרגיל, לצד המציגים הקבועים והטובים, מופיעות מספר בירות בוטיק חדשות ולא מוכרות שחלקן
הפתיעו אותנו לטובה.
לצידן, רשמו "וי" נוכחות הבירות הנמכרות בישראל - טובורג, קרלסברג וכו'.

אז מה היה לנו שם:

ליבירה פורטר
יצרן עצמאי מחיפה. היה הפתעת הפסטיבל הקודם עבורי. בפסטיבל הקודם הציג את הסטאוט שלו
שהיה חסר הפעם. במקומו הוצג הפורטר. הפורטר הוא פשוט גירסה פחות קלויה ופחות מרירה של
הסטאוט. בירה נהדרת, בעלת גוף לא כבד במיוחד ומרירות קלה.

ליבירה אמבר אייל
אייל טוב. מתקתק. בירה קצת מלוכלכת. נחמדה, לא יותר.

בלהייבן ipa
התאכזבנו שהבלהייבן סקוטיש אייל הייתה חסרה. ה ipa הייתה חביבה. לא הייתי טורח לקנות.

frances bean
בוטיק חדש מבית הסמנכ"ל לשעבר (?) של ברמסטר.
סטאוט מעט מוגז ביחסית לנהוג. גוף קל, בירה לא מרירה. נראה כאילו חסר עוד קצת בשביל
לעשות את הסטאוט האמיתי. קרוב, אבל לא.

salara smoked stout
הפתעת הפסטיבל מבחינתי.
לא באמת מעושנת. סטאוט כמו שכתוב בספרים. טעמי שוקולד, גוף מאוד מלא, עידון בטעם.
וואו. כל הכבוד.
ללא ספק הבירה הטובה ביותר ששתינו.

salara bitter
בירה טובה. לא יותר. לא מרה כמו שהיינו מצפים. חביב.

מרצו
מה יש להגיד שלא אמרנו בעבר?
בירה מדהימה. רצה נהדר עם גבינה ליד.

isra ale - ישרא אייל
ישרא אייל ipa, הייתה בירה קלילה, חביבה, מתאימה לקייץ.
לא משהו לספר עליו.


כרגיל, הנקניקיות ליוו אותנו לאורך כל היום.


לאחר הפסטיבלים הקודמים עלתה השאלה איפה המשטרה?
כולם יוצאים מהפסטיבל אפופי בירה וזה נראה כמו צייד קל עבור השוטרים.
אז לשם שינוי, כנראה שמישהו שם קבל עדכון על הפסטיבל ועמדות בדיקה חיכו לנו ביציאה.
אבל...
אותנו לא עצרו - מצטער תומר - לאחר שעברנו בזמן שהם לא מסתכלים.
בכך מקרה, נראה לי שהיינו עוברים, אבל למה לבדוק?

ליבירה מראה את אהבתוfrances bean

שישי - השקת יינות בצ'ילאג

היום בצהריים ביקרנו ביקב צ'ילאג המתחבא באיזור התעשייה ביהוד.
בין מפעלים, מוסכים ובתי מלאכה שונים ומשונים, שוכן לו יקב צ'ילאג.
הייננית אורנה צ'ילאג עברה את מרבית הכשרתה ביקב אנטינורי באיטליה
והיינות שלה ידועים בנטייה לסגנון האיטלקי - למרות ההבדל הברור בין זני הענבים.

אורנה מצליחה זה מספר שנים לייצר יין איכותי וטוב, המזכיר מעט יינות טוסקנים,
כגון וילה של אנטינורי.

הוצגו בהשקה שתי הסדרות החדשות, סולו ווינו שהצטרפו לסדרת העל של הייקב - פרימו

מרלו, וינו 2006
בלנד, וינו 2006

מרלו, סולו 2005 - הפתעה אמיתית. לא מרלו קלאסי (ובטח לא מרלו "ישראלי"). עירוב של 90% מרלו
עם 10% ק"ס נותן תוצאה מצוינת. התוספת הופכת את היין למעניין הרבה יותר, מוסיפה לו גוף
שלא אופייני לזן ומעדנת את הפרי. נמכר במחיר של 110 ש"ח בחנויות.

קברנה סוביניון, סולו, 2005 - כתבתי עליו כבר שבוע שעבר. 
זה מה שאמרתי : ניתן לציין לטובה את הקברנה החדש של צ'ילאג שהיה מוקפד, טוב לטעמי.
גם הוא נמכר במחיר של 110 ש"ח בחנויות. כאן אני דווקא חושב שאפשר למצוא דברים עדיפים
במחיר דומה.

קברנה סוביניון, פרימו, 2004 - יין הדגל של הייקב. מיוצר רק בשנים בעלי בציר איכותי במיוחד.
קברנה עשיר וטוב. כיין הממצב עצמו בפסגת היינות הוא נמכר במחיר של כ 170 ש"ח בחנויות. יקר.
ייקב צ'ילאג

חמישי - בשר ויין

חמישי בערב התכנסנו על מנת לאכול בשר ובעיקר על מנת לשתות.
גולת הכותרת של הערב היה הקצרין 2004 שהגיע באדיבות ייקבי גולן.


ירדן קצרין 2004
עם תווית היין היקר בישראל (330 ש"ח בהשקה) הקצרין הוא פשוט יין מצוין. גוף מלא, עשיר, מלא פרי,
אף מדהים - החבילה השלמה. הקצרין 2004 הושק לפני כחודש ועם חלון שתייה שמתקרב ל 2020 מדהים יהיה לטעום אותו עוד כמה שנים. קנייה שהיא סוג של השקעה. מחירי הקצרין מאמירים
במהירות לאיזור ה 4 ספרות.

הרי גליל יראון 2004
מדהים. יין שנותן אולי את התמורה הטובה ביותר. גרסת ה 2005 נמכרת בכ 90 ש"ח והוא בפירוש
יין שנותן תמורה מלאה ואך יותר מכך. אף חזק, גוף בינוני פלוס, פרי חזק, מעט שוקולד נותנים חבילה
מאוזנת היטב. לקנות.
עמד במבחן החשוב מכל - 5 שתיינים, 5 בקבוקים פתוחים - נגמר ראשון.

שרי דון גוויידו פדרו חימנז 20 שנה
זו לא טעות. שרי שיושן 20 שנה. גוף כבד, סירופי, רמת מתיקות גבוהה - לטעמי גבוהה מדי.
אני לא אהבתי אבל נרשם כהצלחה אצל אחרים.

ויתקין פטיט סירה 2005
הפתיע לטובה. גוף בינוני, אף טוב. חמיצות נעימה. הצלחה. טעים, נגיש - עולם חדש.

כרמל פטיט סירה 2005 הסדרה האזורית
דוגמה מצוינת לפאק בייצור. אוויר שחדר דרך הפקק, חמצן את הבקבוק והפך אותו לדוגמה ליין
שהחמצן יותר מאשר ליין לשתייה.


זה מה שהיה לליאור לכתוב על הטעימות - http://drinking.wordpress.com/2009/03/27/wines-3/


בנוסף, כיאה לכל ערב שתיה, אי אפשר בלי וויסקי -
איילה מיסט : לפרויג צעיר. best value
נטעמו גם Glenlivet 18, Hennessy VSOP,Van Goch double espresso

ואם וויסקי, לא נעשן סיגרים?
אז תומר דאג לנו לאספקת סיגרים , פארטגס D4. מצוינים. ישבו נהדר לסיום הערב.

אם אוכלים, לא יהיה קינוח?
אז מיכל דאגה לנו לקינוח עם אלתור למתכון של אהרוני. קינוח שוקולדי מוקפא, עם קצפת, אגוזים
ותותים למעלה, נבלעו ללא הכרה והיוו סיום מושלם לערב\לילה.

תחרות היין Best Value: התוצאות

תחרות יין שנתית המדגישה את התמורה למחיר וקובעת מהם היינות הטובים ביותר עד מחיר מומלץ לצרכן של 79 ₪, מתוך היינות שהשתתפו בתחרות 

רשימת הזוכים המקוצרת - http://www.bakbuk.co.il/htmlpage/internal.asp?cat=4&nam=2611

המומלצים שלי:
בלנד - קברנה סוביניון & מרלו - דואט, מרלו - קברנה, רמות נפתלי 
מריאז', אביב, ססלוב 2007
מוסטלי שיראז, טוליפ 2006
גוורצטרמינר, ירדן, רמת הגולן 2008
קברנה סוביניון, ג'אסט, טוליפ 2007

בולטים בחסרונם:
ברברה, הרי גליל 2006
פלאם קלאסיקו 2007
סנג'ובזה ,גולן 2007

ייקב טוליפ מפגין נוכחות ברוב הקטגוריות.
בתוספת של 10 שקלים מעל הסף המקסימלי לתחרות ניתן לקבל את הקברנה רזרב 2006 שלהם
שהוא ללא ספק מהטובים מהיינות הטובים ביותר שניתן למצוא אצלנו.

רשימת הזוכים המלאה — הכוללת גם תוויות של היינות הזוכים, מחירם לצרכן ופרטים נוספים — מפורסמת בכתובת www.best-value.co.il, ובאתר sommelier.co.il