בפוסט הקודם בטי נטעמה.
היא הייתה טובה מאוד, אבל כרגיל הזמן אמור לעשות לה טוב ולאזן אותה.
הרשמים שלי אז היו מבוססים על הרגשה ומעט זיכרון. היא הרגישה טובה יותר.
האם היא באמת טובה יותר? תיכף נגלה.
הפעם, נטעם אותה מול אנג'י - ראש בראש, טייק ראשון.
אז מה יש לנו?
2 בירות, אותה משפחה (סטאוט), מראה מאוד דומה, חלק מהרכיבים זהים, אבל רובם שונים.
מתחילים....
מראה - מאוד דומה. נראה שבטי מעט שקופה יותר בעוד שהשחור של אנג'י לא מאפשר מעבר אור. בטי מעט צלולה יותר. דיי מזכיר לי את נושא השחור של פיוניר אל מול פנסוניק - זה שחור, אבל שונה. אני מקווה שהבנתם.
גוף - אנג'י, כמו שהשחור מרמז, מעט כבדה יותר. אבל ממש במעט. לשתיהן לא יזיק מעט יותר גוף. בטי מתגלה כסטאוט קליל וכיפי לשתייה.
ארומה - ניצחון ברור לאנג'י. אולי הסעיף שבו ההבדל במרכיבים בולט יותר מכל. ריח כשות בולט באנג'י עושה את ההבדל.
ראש קצף - בטי כמעט ללא קצף, כמו שניתן היה לראות מהתמונה בעוד שאנג'י ממשיכה להציג ראש קצף, דליל, אבל עבה.
טעם - בטי מרירה פחות, מאוזנת יותר, כמעט מיינסטרימית אפשר לומר. לאנג'י יש טוויסט בטעם, היא כמעט פראית ולא מעודנת. שתיהן טובות. את מי אני מעדיף בסעיף הזה? בטי. נקודה.
גיזוז - לא כוחות. בטי. נראה לי שחבל לבזבז מילים בסעיף הזה.
סיומת - לבטי סיומת עדינה, מרמזת כמעט על הטעמים ועל המרכיבים. הסיומת לא משתלטת על החיך ומשאירה רצון לשתות עוד ועוד. אנג'י? משאירה מרירות עודפת, מעט חספוס. הטעם מעיד על בירה כבדה יותר, למרות שהיא לא באמת כזו.
אז, האם יש לנו מנצחת?
נראה לי שאם הגעתם עד לכאן, אז הבנתם שכנראה שכן.
כאשר אני בא להגיד האם בירה או כל משקה אחר טעים לי, אני משקלל מספר פרמטרים: האם אני נהנה מהבירה, האם בא לי עוד ועוד ממנה, האם היא משאירה לי חשק לחזור אליה, וכך הלאה. אילו הפרמטרים הקובעים בעיניי.
אז כן, בטי מנצחת. מבחינתי - בנוקאאוט. בדברים שקובעים עבורי, אין כאן תחרות.
הרושם הראשוני לא הטעה אותי.
אני מחשיב את זיכרון הטעמים שלי כאמין יחסית והוא לא אכזב אותי כאן.
נ"ב
אני כרגע עובד על מתכון לבישול הבא. שם כבר יש - סינדי.
הבישול כנראה יתבצע בתחילת השבוע הבא, לקראת ההשבתה הצפויה שלי בעוד שבועיים.
עדכונים בקרוב.
היא הייתה טובה מאוד, אבל כרגיל הזמן אמור לעשות לה טוב ולאזן אותה.
הרשמים שלי אז היו מבוססים על הרגשה ומעט זיכרון. היא הרגישה טובה יותר.
האם היא באמת טובה יותר? תיכף נגלה.
הפעם, נטעם אותה מול אנג'י - ראש בראש, טייק ראשון.
אז מה יש לנו?
2 בירות, אותה משפחה (סטאוט), מראה מאוד דומה, חלק מהרכיבים זהים, אבל רובם שונים.
מתחילים....
מראה - מאוד דומה. נראה שבטי מעט שקופה יותר בעוד שהשחור של אנג'י לא מאפשר מעבר אור. בטי מעט צלולה יותר. דיי מזכיר לי את נושא השחור של פיוניר אל מול פנסוניק - זה שחור, אבל שונה. אני מקווה שהבנתם.
גוף - אנג'י, כמו שהשחור מרמז, מעט כבדה יותר. אבל ממש במעט. לשתיהן לא יזיק מעט יותר גוף. בטי מתגלה כסטאוט קליל וכיפי לשתייה.
ארומה - ניצחון ברור לאנג'י. אולי הסעיף שבו ההבדל במרכיבים בולט יותר מכל. ריח כשות בולט באנג'י עושה את ההבדל.
ראש קצף - בטי כמעט ללא קצף, כמו שניתן היה לראות מהתמונה בעוד שאנג'י ממשיכה להציג ראש קצף, דליל, אבל עבה.
טעם - בטי מרירה פחות, מאוזנת יותר, כמעט מיינסטרימית אפשר לומר. לאנג'י יש טוויסט בטעם, היא כמעט פראית ולא מעודנת. שתיהן טובות. את מי אני מעדיף בסעיף הזה? בטי. נקודה.
גיזוז - לא כוחות. בטי. נראה לי שחבל לבזבז מילים בסעיף הזה.
סיומת - לבטי סיומת עדינה, מרמזת כמעט על הטעמים ועל המרכיבים. הסיומת לא משתלטת על החיך ומשאירה רצון לשתות עוד ועוד. אנג'י? משאירה מרירות עודפת, מעט חספוס. הטעם מעיד על בירה כבדה יותר, למרות שהיא לא באמת כזו.
אז, האם יש לנו מנצחת?
נראה לי שאם הגעתם עד לכאן, אז הבנתם שכנראה שכן.
כאשר אני בא להגיד האם בירה או כל משקה אחר טעים לי, אני משקלל מספר פרמטרים: האם אני נהנה מהבירה, האם בא לי עוד ועוד ממנה, האם היא משאירה לי חשק לחזור אליה, וכך הלאה. אילו הפרמטרים הקובעים בעיניי.
אז כן, בטי מנצחת. מבחינתי - בנוקאאוט. בדברים שקובעים עבורי, אין כאן תחרות.
הרושם הראשוני לא הטעה אותי.
אני מחשיב את זיכרון הטעמים שלי כאמין יחסית והוא לא אכזב אותי כאן.
נ"ב
אני כרגע עובד על מתכון לבישול הבא. שם כבר יש - סינדי.
הבישול כנראה יתבצע בתחילת השבוע הבא, לקראת ההשבתה הצפויה שלי בעוד שבועיים.
עדכונים בקרוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה