טועמים את Dulce

לא פרסמתי רשמים מסודרים לגבי Dulce, אבל היא בירה מעולה ובאמת הגיע הזמן לדבר עליה.

Dulce היא red pale, פרחונית מאוד, מאוזנת, ללא מרירות בולטת.

רשמי טעימה:

גוף - גוף בינוני +. טוב מאוד. הבירה מרגישה טוב בפה, עגולה מאוד. 4/5
ארומה - טובה. ריח פרי קל, כשות קלה באף. מאוד מאוזנת. 4/5
ראש קצף - טוב מאוד. כמות טובה של קצף, חזק ויציב. סמיך.  4.5/5
טעם - וואו. מצויין. שילוב מעולה של מרירות עם מתיקות, הכל במידה, מאוד מאוזן. 4/5
גיזוז - מצויין, ממש. 4.5/5
סיומת - בינונית, לא משאירה טעמי מרירות . סיומת טובה. 3.5/5



בסה"כ הבירה טובה מאוד. 
אם זכור לכם הניסוי עם סינדי, רואים כאן את התוצאות בבירור. שיפור גדול, איזון מצויין. לגמרי מהטובות ביותר.


לפי מדדי Rate beer, זה מה יצא לי:

Final (1-5)	Overall(1-20)	Palate(1-5)	Flavor(1-10)	Appearance(1-5)	Aroma(1-10)	#
3.7	15	3	8	4	7	1

BEST VALUE 2012 - דיעה אישית

הדברים להלן מובאים כלשונם מאת יוסי בן אודיס, הטרקלין (הוא לא היחיד - הנה אלון גונן).

חברים יקרים, תחום היין אף פעם לא היה קל לשווק, מימי כרמל כקואופרטיב ועד לימים אלו שאמורים להיחשב ימים טובים יותר לענף אני עד למספר עוולות שנעשות בתחום זה ובפריסתם כאן אני מציג את עמדתי בלבד.
אנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת: תחום היין מקבל חשיפה מעניינת מצד התקשורת, מדינות העולם מנסות להבין את מה שקורה פה, וחלק מהתיירות המגיעה לארץ הינה תיירות קולינרית ווינולוגית. אין דבר מחמם לב יותר מלפגוש בתייר שבא לישראל סקרן לטעמים ריחות מטעמים ויינות – והוא דורש לטעום רק תוצרת מקומית כי הוא שמע על האיכות הגבוהות.
לשמחתי עם לקוחות כאלו אני ורבים האי סדר והמבחר הגדול ומנסה להקל על בחירתו של הלקוח.לא כך במדינתנו הקטנה, מלאת הזנים והסגנונות. אצלנו יש יותר אי סדר מסדר.
למשל, חלוקת אזורים - לא מעט יקבים מתהדרים בנוצות לא להם. עשרות יקבים רושמים על התוויות שהענבים מגיעים מכרם בן זמרה והענבים בכלל מגיעים מאזור אחר. מבקרי יין מפוטרים על שכתבו את דעתם המקצועית מבלי לקבל חופש פעילות כאיש מקצוע. ועוד.
לאחרונה התרגזתי על העוסקים בענף שבמקום לחלוק עבודה משותפת וליהנות אחד מהצלחתו של השני הם נותנים יד למעשה לא יפה, לדעתי.
תחרות בסט ווליו פור מני – למה אני לא רושם זאת באנגלית? כי זו תחרות ליינות ישראלים עם שם באנגלית –לי זה לא נשמע הגיוני!
איך ייתכן שהר חרמון לבן – הוא היין המשתלם ביותר לרכוש השנה? בארץ וגם הר חרמון אדום זכה להיות הבלנד הכי טוב השנה?
איך יצא שדווקא הסוביניון בלאן הטוב ביותר והמשתלם ביותר בארץ הוא של יקב תבור?
ובאדומים - הקברנה סוביניון הטוב ביותר בארץ הוא פרייבט קולקשן של יקבי כרמל?
מרלו אדמה 2 (עד היום אני מופתע משם "הייחודי" ו"המקורי" שאנשי צוות הקריאייטיב של תבור נתנו ליין) – הוא היין מרלו הטוב ביותר והמשתלם ביותר לקנות כאן?
ידידי היקרים משהו פה לא הגיוני לדעתי.
מי היו השופטים? מי זה "אנשי היין המקצועיים ביותר בארץ" שמציגים המארגנים? כמה יקבים השתתפו? כמה מייצגת הייתה התחרות? איזה יינות השתתפו?
איך בעלי היקבים ומובילי התעשייה בארץ מצפים מהלקוח הקטן והפשוט שרוכש יין להסתכל על התוצאות ולהסכים?
איך אתם מצפים שחובב יין מבין יעריך את הענף אם מציגים לו רשימת זוכים בתחרות ארצית שכמות היקבים המשתתפים בה הייתה 14 בלבד מתוך כ 300 יקבים שיש בענף היין בארץ?
פורסם גם שהתחרות אמורה לקבוע מה הם היינות הישראלים הטובים ביותר.
ממתי חב' מרטיני החלה ליצר יינות בארץ? מקום 3 במבעבעים. וכנ"ל לגבי קווה ספרדית- מדלית זהב למבעבע.
ריכזתי את התוצאות:
מס' היקבים הזוכים: 14 .
מס' יקבי הבוטיק: 4 – מתוך מאות שיש בארץ.
ס"ה מדלית ניתנו: 53. מתוכם לכרמל, תבור, רמת הגולן וטפרברג- 31 כ- 60% מהמדליות ל 4 יקבים בלבד. תבור: 8 מדליות, רמת הגולן 8 מדליות, כרמל 9 מדליות, טפרברג 6 מדליות .
לשמחתי הייתי חלק מארגון תחרות אחרת (של מגזין יין וגורמה) בזה שארחתי אותה ופיקחתי על הטועמים ועל הדרוגים (כחלק מצוות שלם של יין וגורמה) אבל עם זאת אינני רואה שום שקל או רווח אחר (האירוח היה כולו בהתנדבות) מתחרות זאת או אחרת. הייתי נוכח איך המארגן בתחרות של יין וגורמה לחץ על היקבים להשתתף ואפילו הלך וקנה יינות מכספו וכיסו של יקבים שלא היו מעוניינים להשתתף (כי חששו שה"תדמית שלהם תרד" מניקוד נמוך ). זו הוכחה שאפשר אחרת!!! תחרות זו נוהלה באופן מקצועי - תחרות בסט ווליו ממש לא מאוזנת .

לסיכום: צר לי על מה שקורה במלחמת הכוחות של התעשייה לאחרונה.
חברים, כדי לזכות בכבוד הציבור – יש לכבדו חזרה – תוצאות תחרויות מסוג זה הן זלזול באינטליגנציה של הלקוחות שאחר כך צוחקים על כל התחום.
כל שאני מבקש מהמארגנים / היקבים המשתתפים באירועים מגוחכים. תנו לי את האפשרות לעמוד בגאון ובגאווה אחרי הזכיות.
כל מה שנאמר כאן נעשה מתוך כוונה חיובית לקידום תעשיית היין בארץ ואין בו איזו מטרה כדי לפגוע באיש או ביקב זה או אחר.

טעימות גלנקדם וטומינטול

עוד אירוע טעימות ויסקי מצוין (האירוע מצוין, כן?) התקיים בשישי בנורמה ג'ין.
האירוע אורגן על ידי תומר, וכרגיל היה נהדר - המקום והאנשים שהצטרפו לטעימה בהחלט תרמו רבות להצלחות אירועים
אלו.

אז מה היה לנו? 6 ויסקים מ 2 מזקקות, חברה נהדרים, מקום מעולה, יבואן (א.ג.ת.ד) אחד והרבה מה להגיד.

המזקקות היו:
1. טומינטול מאיזור ספייסייד (פרטים על זה בהמשך)
2. גלקדם - היילנדס

קצת רשמים:

טומינטול 10 - יושן בחביות ברבן, 40%, מחיר לצרכן (צרחן במקרה הזה) 350 ש"ח (wtf?)
אף - מעט וניל, אגס ועץ קליל מאוד
פה - חמיצות קלה, מרירות קלה, מאוד שונה מהרושם שהתקבל באף, לא פירותי כמעט, שטוח וקליל, ללא פיניש משמעותי
שורה תחתונה - ויסקי פשוט מאוד, תמחור הזוי, האם מתאים למתחילים? אולי.

טומינטול 12 - 18 חודשים בחביות שרי אולורוסו, 40%, מחיר לצרכן 400 ש"ח
אף - שרי, מרגיש מחוספס, וניל
פה - שרי קל, מאוזן, פרי+וניל, פיניש קליל
שורה תחתונה - לא טוב במיוחד, לטעמי עוד פחות טוב מהקודם, מן הסתם לא מצדיק את מחירו.

גלנקדם 10 - 46%, ללא סינון ע"י קירור, ללא תוספת צבע, 450 ש"ח (????)
אף - וניל, מתקתקות, נעים ומבטיח מאוד
פה - אלכוהולי מאוד, פיניש קליל, רך ולא מורכב, מעניין מאוד
שורה תחתונה - חביב ולא יותר, עדיף מה 2 הקודמים

גלנקדם 12 - מהדורה מוגבלת, 20 חודשים בחביות פורט, 46%, ללא תוספת צבע, 600 ש"ח (אני מניח שהבנתם כבר...)
אף - מכת אלכוהול, סתמי מאוד, ייני מאוד, לא מבשר טובות
פה - מריר, מאוזן, פיניש טוב, מעט אגוזים וצימוקים, טוב
שורה תחתונה - וויסקי טוב+, כרגיל - לא מצדיק את המחיר.

טומינטול peaty tang - ללא גיל, לתת כבולי, 40%, 280 ש"ח
אף - כבול חזק באף (מישהו אמר חירייה?, מישהו אמר ביסלי גריל?), תרופתי מאוד, עושה רושם כחלק מאוד
פה - פרחוניות לצד כבוליות, חלק, עדין, הכבול מגיע חזק בתחילת הטעימה ומתחלף עם מעט פרי ומעט מאוד עשן
שורה תחתונה - ןןיסקי מוצלח מאוד, למרות שלמצוא וויסקי כבולי מספייסייד זה אכן מוזר וקצת לא מסורתי, לטעמי חובה לחובבי הכבול אם היה זול בכ 50-60 ש"ח ממחירו כרגע (שמועות אומרות שניתן להשיגו ב 220, במחיר הזה הוא קניה טובה).

טומינטול old ballantuan - לתת כבולי, 50%, ללא סינון ע"י קירור, 400 ש"ח (???)
אף - כבול חזק באף, תרופתי, עוצמתי מאוד, שרי, עישון קל לצד מתיקות, מעט פרי הדר
פה - פיניש ארוך יחסית, שוב עישון קל לאחר הכבול, מעט פרי הדר
שורה תחתונה - וויסקי טוב, שילוב מעניין בין כבול לעישון קליל, מעט אלכוהולי מדיי.

אז מה יש לי להגיד?
אני רוצה להעלות כאן כמה נקודות שבלטו בטעימה עצמה ודוברו רבות גם אחריה בדיון מעניין של פורום יין ואלכוהול בתפוז. שימו לב שכל התלונות הן כנגד היבואן עצמו.

נושא התמחור
כמו שבוודאי שמתם לב, רמת התמחור של הוויסקים גבוהה מדי, בוודאי בהשוואה לחלק מהמתחרים וביחס למה מקבלים עבור אותו סכום (בארץ, לא מחירי חו"ל). מה עומד מאחורי התמחור הנ"ל? האם שוב המדינה אשמה (מיסוי)? לדעתי - לא, או לפחות זו לא האשמה הבסיסית, כי כמובן שלמס יש כאן משקל. אם יבואנים אחרים יכולים למכור בתמחור הוגן יותר בקבוקים שווי ערך במחירי חו"ל לאלה, אין להאשים אלא את היבואן.
ואלי היבואן מנסה למתג כאן את המוצרים הנ"ל כמוצרי פרימיום? האם יש סיכוי לוויסקים ממזקקות לא מוכרות לקבל תגיות שכאלה? ההיסטוריה מוכיחה שבדרך כלל לא, למרות שזה לא גורף. אם לא יהיה בסיס יציב קשה לי לראות את ההצלחה של המותגים האילו.
בכל מקרה, במידה והיבואן לא החליט סופית על התמחור הסופי לצרכן, הייתי ממליץ לו לעבור ולקרוא מה אנשים שהיו חושבים על זה, אולי זה יאיר את עיניהם.

יחס היבואן לטעימה
לאורך הטעימה ישבו מציגים של היבואן בשולחן צדדי, ומלבד תשובות מדי פעם לשאלת המחיר, הם לא לקחו חלק פעיל בטעימה עצמה ולא בהצגת הפורטפוליו שלהם. לא רק לי זה נראה מוזר. אומנם הם העביר את שרביט ההגשה לתומר (שאני מעדיף אותו בתור מטעים על פני רוב המועסקים בשורות היבואנים) אבל עדיין הייתי מצפה למילה-שתיים מצידם.
מוזר.

אני ממליץ לכל מי שרצה ולא יכל להגיע הפעם, לבוא לטעימה הבאה - צפויות הפתעות (תומר?). פרטים בהמשך.

שבוע חדש

עוד שבוע חדש הגיע והוא בסימן עבודה בעיקר.
לא רק במקום העבודה, אלא המשך עבודה על setup הבישול.

הרבה דברים הסתיימו, הרבה חדשים מתחילים, אני עדיין ממתין למספר חלקים שעוד לא הגיעו כדי לסיים הכל, אבל צורה
כבר יש.

בינתיים דגמתי את Dulce - יצאה טובה מאוד. אין עדיין רשמים מסודרים, אבל כבר מסתמנת לה הצלחה גדולה. היא מאוד
מאוזנת, קלילה, ללא מרירות יוצאת דופן (הפעם) בצבעי אדום-חום.

מה עוד?
הוכרזו היינות הזוכים בתחרות  BEST VALUE 2012 - אני חייב לציין שחלק מהתוצאות הפתיעו אותי או שאופן תמחור היינות (מחירים מומלצים?) פשוט שונה ממה שאני מכיר. לא יודע, משהו מאוד מוזר קרה כאן.

בשישי סדנת טעימות גלנקדם וטומינטול בנורמה ג'ין בארגונו של תומר - יש עדיין מקומות, מי שיכול, מומלץ להגיע.

תערוכת היין הבינלאומית תתקיים השבוע - מומלץ להגיע.

DIY קטן בחלקים - חלק 1

כמו שסיפרתי לא מזמן התחלתי בשינוי קטן של setup הבישול שלי.
התהליך עדיין לא הסתיים, אני עדיין ממתין למספר חלקים ושינויים קטנים אחרונים.

קצת תמונות מהתהליך, כדי שלא ישעמם לכם.

לפני - מכינים חלקים

מוסיפים ברז חדש

Immersion Chiller DIY

גוף החימום החדש - כולל ריתוך והתאמה

חיבור ראשוני של גוף החימום לסיר

בדיקת אטימות לברז ולגוף חימום

בלנדד וויסקי, סינגל מאלט וויסקי - העיקר ששותים וויסקי

אני אוהב וויסקי.
אני אוהב הרבה סוגים, מכמה איזורים שונים, עם מגוון טעמים שונים ומשונים.
בעקבות דיון עם אחד מחבריי שבו הוא טען שהוא יכול להבחין בין בלנדד וויסקי לבין סינגל מאלט וויסקי בטעימה עיוורת (כן, שוב טעימה עיוורת....) , החלטתי להרים את הכפפה וארגנתי (בצורה ידידותית, כן?) טעימה עיוורת קטנה עבורו.
הייתי חייב לבדוק את הטענה. מיותר לציין שאני חלקתי על דבריו.
לטעמי, בהינתן בלנד טוב, יהיה קשה מאוד לדעת מה מהם הוא מה.

לטעימה עצמה היו מספר חוקים בסיסיים:
1. 2 סוגי וויסקי בלבד
2. 4 כוסות וויסקי - בעיקר כדי לנטרל את העובדה שיש לו סיכויים גבוהים לנחש (על כך בהמשך) אפילו מבלי לדעת מה הוא שותה.
3. נציג מטעמו אחראי על המזיגה ומחזיק את התוצאות
4. על הבלנד והסינגל להיות באותה רמת מחיר פלוס מינוס
5. ללא דברים נחותים........
6. חוק הכוס האחת - על הטועם לקחת כוס אחת (בלבד!) ולהכריז האם זהו בלנד או סינגל.

פשוט לא?
לא.

שדיברנו על הטעימה, לא היה לי ספק איזה בלנד אני אשים מולו  - הבחירה שלי הייתה Johny walker double black.
לטעמי, הבלנד הזה שונה ממה שמרבית האנשים מכירים על בלנדים. מה אנשים חושבים על בלנדים? שזה משקה "נחות",
שנועד בעיקר על מנת להשתכר. אני אומר שבמרכיבים איכותיים, מיושנים מספיק, ה"עוקץ" (אם קיים) נעלם וניתן ללא ספק להגיע לתוצאות טובות עד מאוד. הבלנד הזה מעוגל הרבה יותר ועולה על השחור הרגיל.
ערב לפני הטעימה עברתי על ארון המשקאות שלי וטעמתי מספר וויסקים כדי לבחור יריב שיעמוד בדרישות.
לאחר מספר כוסות (...) החלטתי לבחור ב Bowmore 12, אחד מאהובים עליי.

בשביל להפוך את הטעימה למעניינת ועל מנת להוריד את סיכויי הניחוש של הטועם, ל 2 כוסות הוספתי מעט מים, שידעתי שהוא יוסיף בעצמו כאשר יוגשו לו הכוסות.
התוצאה הייתה שהוא קבל 2 סוגי וויסקי, 4 כוסות, 4 טעמים שונים. פייר? למה לא.

למי שלא טעם ומכיר את שניהם, אני מבטיח לכם שזו לא משימה קלה.
קהל לא קטן התאסף מסביב ותרם לאווירה. פרשנויות נזרקו לאוויר, הערות נאמרו, והטועם בשלו - מריח, טועם , מגלגל.
בשלב מסויים בחר הטועם את אחת הכוסות, הפריד אותה מהשאר וטען שזהו הסינגל מבין החבורה ואילו השאר הינם בלנד.
הטעימה עצמה הסתיימה כאן, אך לפני הכרזת התוצאות, בקשתי ממנו לנסות להפריד מבין 3 הכוסות הנותרות, שכן וויסקי זהה לזה שהוא הפריד נמצא באחת מן הכוסות. הוא אכן מצא אותה בקלות לאחר שהמידע הנ"ל ניתן לו - שאפו.

הוא הצליח? טעה?
טעה.
הוא בחר בכוס הבלנד, ללא תוספת מים כסינגל.
מה זה אומר? האמת שלא הרבה. בעיקר שאין לזלזל במונח בלנד וכי ישנם מציאות לא קטנות בנושא.

לא התעצלתי וחיפשתי מידע נוסף ברשת על הנושא.
מצאתי מספר מאמרים מעניינים שאני ממליץ לקרוא:
http://scotchnoob.com/2011/03/24/why-should-i-care-about-blends/
http://www.dramming.com/2010/06/16/whisky-myths-debunked-1-the-purity-of-single-malt/
http://www.dramming.com/2010/06/10/poll-result-your-opinion-on-blended-scotch/

ענת מתעקשת: לא לשכוח, אם שותים לא נוהגים...

טעימות עיוורות - פורטרים וסטאוטים

טוב, לא בדיוק, היו עוד כמה דברים שקשה להגדיר אותם בדיוק מירבי כפורטר או סטאוט.
ההזמנה לטעימה הגיעה משחר מ beer and beyond והיא התקיימה בשר המשקאות.
8 טועמים, 16 בירות שונות ומשונות, מסקנה אחת.... אין.
טוב, לא באמת חשבתם שקל כל כך להגיע למסקנות בצורה הזאת.
טעימה עיוורת מהווה סוג של בעיה. מה המדד הנכון לשיפוט? מה מקור ההשוואה? האם הנטייה בטעימה מסוג זה מקלה על הבירות הנטעמות או דווקא מקשה עליהם. האם הבירות הראשונות מקבלות ציון עדיף על הבאות אחריה או האם דווקא האחרונות סובלות? וכך הלאה.

הטעימה עצמה אורגנה כך שבכל סיבוב היו 2 בירות, לפי בחירתו של שחר, סה"כ 8 סיבובים.
ברוב שלבי הטעימה לא התחלקנו במסקנות האישיות שלנו לגבי הבירות, אם כי קשה היה להתעלם מהבעות הפנים וקולות של אחד מהנוכחים, שלא ננקוב בשמו. לפי ההתרשמות שלי לא היו קיצוניות יתר ברשמים שלנו לגבי הבירות. כמובן שהיו בירות שחלקנו אהבנו יותר וחלק מעט פחות, עדיין הטעם האישי משחק כאן תפקיד חשוב.

דירוג הבירות התבצע על סמך 5 פרמטרים וציון לכל סעיף.
הציונים ניתנו בסולם של 1-10 לכל פרמטר, אך הם עברו שקלול לציון ע"פ ratebeer (שמקנה משקל שונה לכל פרמטר) על ידי המשתתפים.
אז מי הצליח לנחש מה היה בטעימה? אביתר (שר המשקאות) ובגדול. כ 60% הצלחה, זו תוצאה מעולה בכמות כזאת של בירות. שאפו.

אז הנה ההתרשמות שלי מהבירות +ציונים. מתחת לציון יש מספר מילים שכתבתי לעצמי תוך כדי ומתחת להן שם הבירה שנטעמה (בדיעבד).

Final (1-5)	Overall(1-20)	Palate(1-5)	Flavor(1-10)	Appearance(1-5)	Aroma(1-10)	#
3	12	3	6	3	6	1
מעט טעמי עישון
יאנגס שוקולד סטאטוט
3.3	13	3	7	3	7	2
חלשה, בהירה וצלולה, קלה מאוד
סמואל אדמס בלק לאגר
3.8	16	4	9	2	7	3
כשות חזקה באף, קפה, מרירות טובה, סיומת טובה
אלכסנדר בלאק
3.2	14	3	7	2	6	4
עישון, סיומת ארוכה
Isis black ale
2.5	10	2	5	3	5	5
עדין וחלש, תפוח חמוץ
שפירא outmeal stout
4	17	4	7	4	8	6
מוגזת מאוד, פרי באף, מרירות גבוהה, קליה
Stone smoked porter
4	16	4	9	4	7	7
קליה עדינה
נגב פורטר
3.5	14	3	7	4	7	8
עישון חזק, קשה לעיכול
אסיף – שחרחורת מפתיעה
3	12	3	6	3	6	9
קפה, לא מאוזנת
אבשי סטאטוט
1.6	7	1	3	2	3	10
סלמון(?), עישון, רעה
ליבירה פורטר
4	16	4	9	4	7	11
מרירות טובה, סיומת נעימה
קופר'ס extra stout
3.1	13	3	5	3	7	12
ריח מוזר ,אלכוהולי
ברוקלין בלאק שוקולד סטאוט
3.4	14	2	8	4	6	13
חלשה, קלה, פשוטה וחביבה
גליל סטאוט
3.9	16	4	8	4	7	14
מריר, קליה קלה, קפה, טובה מאוד
מלכה כהה
3.6	14	3	7	4	8	15
קפה,קרמל – הרבה טעמים, טובה
אוהרה סטאוט (לבן)
1.9	8	2	3	2	4	16
לא טובה, טעמי לוואי
סמואל אדמס אימפיריאל סטאוט

כך נראתה המרקקה בסוף..........