יום רביעי, 21 בדצמבר 2011

מבקבקים את סינדי

גם זמנה של סינדי הגיע.
ה FG של סינדי היה 1.018 מה שנותן לנו כ 5.2%.

סינדי יצאה חומה. ממש חומה.
הבירה לא מסוננת, עכורה עם ארומה חזקה מאוד של כשות.
אה, והטעם - מר. מאוד. הכשות מורגשת מאוד בפה. נראה איך היא תתייצב בהמשך ומה תהיה התוצאה הסופית.
כרגיל, ניתן לזמן לעשות את שלו.

אז מה עוד?


הכל מוכן להשבתה הפיזית שלי.
הכנתי חומר חדש לקריאה - שעשיתי עבודה דיי טובה והתאפקתי מלקרוא - והכל כדי שאני אוכל להקדיש לזה זמן כאשר
לא אוכל לעשות דברים אחרים.

מה עוד עשיתי בזמן האחרון?
בסוף השבוע האחרון נזכרתי בבחור בשם סער שדיי נעלם מבחינתי בשנים האחרונות מהמפה.
סער היה מבחינתי (ולא רק מבחינתי) אושייה לא קטנה בתחום הליקרים הביתיים (נמרוד תפס את מקומו בתחום ובכלל).
חיפשתי קצת מידע לגביו ונראה שבאמת גם האתר הישן שלו נעלם. בכל זאת הצלחתי לדלות קצת מידע ממנו.
היות שהיה לי קצת זמן פנוי לעצמי השבוע, החלטתי לעשות טסט קטן על הנושא.
יצרתי ב 2 מיכלים לא גדולים מיקסים חביבים והנחתי בצד. נחזור אליהם עוד כמה שבועות ונדווח על התוצאה.

בדומה לבירה ובכלל בכל תחום האלכוהול, זמן וסבלנות הם מצרכי חובה.
לא לכולם יש, ואני בטח לא ידוע כאדם הסבלני ביותר שיש.
אז חילטרתי מהצד.....
היות שתחום האודיו\ווידאו קרוב לליבי וההתעסקות הכמעט יומיומית עם רכיבים שונים ומשונים, קריאה, השתתפות פעילה
בפורומים ואירועים וכמובן התנסויות פיזיות בתחום, כתבתי ביקורת קטנה על נגן הבלוריי של פיוניר.

אז עד הפעם הבאה.......



יום שישי, 16 בדצמבר 2011

שמרים רבותיי שמרים

וואו.
אני חושב שזה מסכם את החוויה שעברתי אתמול בערב במבשלת העם באבן יהודה.
הזכרתי לפני כחודש ומשהו את ניסוי השוואת השמרים שאתמול במפגש זכינו לטעום את התוצאות.
תקציר קטן - בושלו כ 200 ליטר בירה שחולקו ל 12 מבשלים. כל מבשל קבל שמרים שונים להתססה על מנת לבדוק את מידת ההשפעה שלהם על הטעם הסופי של הבירה.
הייתה לי השבוע שיחה מעניינת מאוד עם עמית לעבודה (אבי), שבה דיברנו על ההשפעות של כל רכיב
ורכיב על התוצאה הסופית.
זו נקודה חשובה - כל ניואנס ולו הקטן ביותר משפיע באופן ישיר על הבירה.
אחד הדברים שהובהרו אתמול - השמרים משפיעים. מאוד. מאוד.



במפגש אתמול היו כ 50 חובבי בירה שבאו לטעום, לבחון ולהשוות את התוצאה.
כל מבשל הביא את הבקבוקים שהותססו אצלו ולידם תיאור של תהליך התסיסה והשמרים אותם הוא קבל.



תירוש אחד + 12 סוגי שמרים = 12 בירות שונות.

המתכון שבושל היה Pale Ale אנגלי קלאסי.
סגנון השמרים הקלאסי למתכון הוא שמרי אייל אנגליים, אבל בניסוי היו עוד סוגים רבים של שמרים. איזה
שמרים נתנו את התוצאות הטובות ביותר ואיזה הפכו את הבירה למשהו אחר? כמובן שיש רשמים.
כמו שתראו, גם השמרים מחולקים למשפחות איזוריות שונות (אנגליים, בלגיים ,אמריקאיים... ) וניתן
לראות את ההבדלים בין המשפחות וגם בתוכם.

נתחיל....
התיאור יכלול את שם השמרים, סוג (הכללי) ורשמי טעימה כללים (אני מזכיר שאצל כולם, הבירה זהה במקור ....).

S-04, english ale - מתוק מעט באף, קצת פחות בפה, מרירות חלשה, מעט חסר איזון . בירה סבירה, לא יותר.

windsor,english style ale - מתיקות עדינה, מרירות טובה, מאוד מאוזנת, טובה מאוד.

nottingham, british ale - טעם השמרים עדיין מעט מורגש, התאמה מלאה לבירה ולסגנון, חמיצות קלה, מאוזנת, קלילה, מעט חמאתית, טעם כשותי מובהק. הבירה הטובה ביותר (הערות לגבי זה בסוף).

muntons gold, english ale - מרירה, מאוזנת, שילוב פרי בסיומת. התאמה מלאה לסגנון. בירה טובה.

wlp-004, irish ale - חמצמצות בולטת, חסרת איזון, חלקה מאוד, חמאתית, חביבה וקלילה.

us-05, american ale - מה זה? מי הביא סיידר למסיבת בירה? תפוח חזק באף, מזכיר סיידר, טעמי התפוח נשארים גם
בפה, מתקתקות שולטת, שילוב מעניין מאוד. מזכירה את מה שמבשלת ברוקלין עושה ב brown ale שלה.

wlp-570,belgian golden ale - הגענו לעולם הבלגי, מתוק באף, המון פרחים, מתיקות מעודנת בפה, איזון מעניין בין
מרירות עדינה, כמעט בלתי מורגשת, לבין מתיקות. שילוב מעניין.

fermantis s-33, belgian general ale - מתיקות חלשה באף ובפה, פרי חמוץ קליל בטעם. בירה סבירה, לא יותר.

wlp-565, belgian saison - מתיקות בולטת באף, בפה דווקא החמיצות שולטת, טעמי תירס בולטים. שילוב לא טוב.

t-58, belgian ale - מתקתקות בולטת באף, המון פרחים, מאוזנת מאוד שילוב טוב מאוד, בירה מצויינת, השנייה מבחינתי בטעימה.

wb-06, wheat - שמרי חיטה (?!), הבירה היבשה ביותר, מרגישה כבדה ולא קלילה, מאוזנת. שילוב מעניין מאוד, אבל לא לטעמי.

ec-1118, champagne - שמרי שמפניייה. אולי הניסוי המעניין ביותר כאן. מה היא עושה לבירה? המון. כבר שמקרבים
את הכוס לאף מרגישים במשהו שונה. ריח יין (קאווה?), צמחים והכלל מריח כמו שדה פתוח. בפה חמיצות בולטת שמשתלטת על הבירה (לא בטוח שזה עדיין בירה מבחינתי), מעט תירס וחמאה מתווספים בפה. השילוב לא טוב לטעמי, אבל ממחיש את השפעת השמרים.


כמו שניתן לראות, יש לא מעט הבדלים בין הבירות. אני יכול להבטיח לכם שכל אחד שהיה טועם את הבירות אתמול היה
מבחין בהבדלים. הם בלטו מאוד, אני מקווה שהמחשתי את זה מספיק.
לגבי שמרי ה nottingham שהבירה שהותססה הייתה לטעמי הטובה ביותר - זה העלה לי נקודה מעניינת שדיברתי עליה
עם ענת שחזרתי אתמול. אני מאוד אוהב את טעם השמרים האלה ואני עושה בהם שימוש נרחב. האם הסיבה שבגללה
אני אהבתי את הבירה היא ההרגלים שלי? הטעם שאני רגיל אליו? שאלה טובה.
אני לא יודע את התשובה, אבל אני מבטיח לבדוק את זה כבר בבישול הבא שבו אתסיס את אותה הבירה עם 2 סוגי שמרים שונים.

תודה למבשלים שהתסיסו את הבירות ולמבשלת העם שאירחה את הניסוי ואת המבקרים.



יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

מבשלים את סינדי

סוף סוף מבשלים את סינדי.
הייתי חייב לבשל בירה נוספת לקראת ההשבתה הצפוייה שלי עוד שבועיים. בעיקר להגיע לביקבוק עדיין בריא במידת האפשר.

מי זו סינדי?
שאלה מצויינת. לא יודע.
סינדי היא מתכון עצמי, אפשר לקרוא לו ייחודי. אחרי שקראתי המון וראיתי המון דברים החלטתי להרכיב לבד מתכון לבירה.
מה ייצא ממנה? אני מקווה שרק טוב.

הסגנון, לפחות הכיוון הוא Irish Red Ale , עם נגיעות לא קטנות (אולי גם לא שגרתיות?).
לשם שינוי לא מדובר כאן בסטאוט אלא בירה אדמונית\חומה עם ארומות חזקות ומרירות בינונית ומעלה.
הפעם אני אעשה מספר ניסויים לגבי הכשות - הם אמורים להשפיע לא רק על הטעם אלא גם על הארומה. לצורך זה יהיה שימוש ב 2 זני כשות בתזמונים משתנים.
תוספת נוספת בבירה הוא לתת חיטה. אבל לא לדאוג, זו לא בירת חיטה בטעות.
גם הפעם השארתי כמות מעטה יחסית של לתת Roasted Barley - אני פשוט מאוד אוהב את הטעם הקלוי. כמה ממנו יהיה בבירה הסופית? נתראה בטעימות.

הבישול עצמו עבר בסדר, ללא תקלות או דברים מיוחדים.
אין כמו ריח הבישול. הארומות שמתפשטות עם הוספת הכשות הן מדהימות.
אני מכור להן. לגמרי.

ה OG של הבירה היה 1.056.
צפי סיום התסיסה אמור להיות באיזור ה 1.0196.

מה במשקה הקר?
מתקתקות נעימה יחסית שמתחלפת במרירות חזקה. המון פרי באף.

כרגיל, נקווה שתהליך התסיסה יילך טוב ושלא נתקל בבעיות בביקבוק.

יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

אנג'י, בטי, גם וגם

בפוסט הקודם בטי נטעמה.
היא הייתה טובה מאוד, אבל כרגיל הזמן אמור לעשות לה טוב ולאזן אותה.
הרשמים שלי אז היו מבוססים על הרגשה ומעט זיכרון. היא הרגישה טובה יותר.
האם היא באמת טובה יותר? תיכף נגלה.

הפעם, נטעם אותה מול אנג'י - ראש בראש, טייק ראשון.

אז מה יש לנו?
2 בירות, אותה משפחה (סטאוט), מראה מאוד דומה, חלק מהרכיבים זהים, אבל רובם שונים.



מתחילים....

מראה - מאוד דומה. נראה שבטי מעט שקופה יותר בעוד שהשחור של אנג'י לא מאפשר מעבר אור. בטי מעט צלולה יותר. דיי מזכיר לי את נושא השחור של פיוניר אל מול פנסוניק - זה שחור, אבל שונה. אני מקווה שהבנתם.
גוף - אנג'י, כמו שהשחור מרמז, מעט כבדה יותר. אבל ממש במעט. לשתיהן לא יזיק מעט יותר גוף. בטי מתגלה כסטאוט קליל וכיפי לשתייה.
ארומה - ניצחון ברור לאנג'י. אולי הסעיף שבו ההבדל במרכיבים בולט יותר מכל. ריח כשות בולט באנג'י עושה את ההבדל.
ראש קצף - בטי כמעט ללא קצף, כמו שניתן היה לראות מהתמונה בעוד שאנג'י ממשיכה להציג ראש קצף, דליל, אבל עבה.
טעם - בטי מרירה פחות, מאוזנת יותר, כמעט מיינסטרימית אפשר לומר. לאנג'י יש טוויסט בטעם, היא כמעט פראית ולא מעודנת. שתיהן טובות. את מי אני מעדיף בסעיף הזה? בטי. נקודה.
גיזוז - לא כוחות. בטי. נראה לי שחבל לבזבז מילים בסעיף הזה.
סיומת - לבטי סיומת עדינה, מרמזת כמעט על הטעמים ועל המרכיבים. הסיומת לא משתלטת על החיך ומשאירה רצון לשתות עוד ועוד. אנג'י? משאירה מרירות עודפת, מעט חספוס. הטעם מעיד על בירה כבדה יותר, למרות שהיא לא באמת כזו.


אז, האם יש לנו מנצחת? 
נראה לי שאם הגעתם עד לכאן, אז הבנתם שכנראה שכן.
כאשר אני בא להגיד האם בירה או כל משקה אחר טעים לי, אני משקלל מספר פרמטרים: האם אני נהנה מהבירה, האם בא לי עוד ועוד ממנה, האם היא משאירה לי חשק לחזור אליה, וכך הלאה. אילו הפרמטרים הקובעים בעיניי.





אז כן, בטי מנצחת. מבחינתי - בנוקאאוט. בדברים שקובעים עבורי, אין כאן תחרות.
הרושם הראשוני לא הטעה אותי.
אני מחשיב את זיכרון הטעמים שלי כאמין יחסית והוא לא אכזב אותי כאן.


נ"ב
אני כרגע עובד על מתכון לבישול הבא. שם כבר יש - סינדי.
הבישול כנראה יתבצע בתחילת השבוע הבא, לקראת ההשבתה הצפויה שלי בעוד שבועיים.
עדכונים בקרוב.

יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

טועמים את בטי

כמה סבלנות צריך, וואו.
הרבה זמן חיכיתי עד שהגיע גם זמנה של בטי להיבדק.
היה שווה לחכות? כן, ואם תשאלו אותי (אין לכם ברירה, לא?) היא אפילו תהיה טובה יותר עוד כמה שבועות.


רשמי טעימה ראשוניים (אני אולי אעדכן אותם אחרי הטעימה הבאה והשוואה מול אנג'י):


גוף - גוף בינוני. במספר טעימות נראה שהיא מעט שטוחה, המשך בינוני - מזכיר את אנג'י? כן, גם לי.. 3/5
ארומה - טובה. ריח קלוי, קפה. אני לא מרגיש כאן שינוי ניכר בפעם הזאת. אני אעשה השוואה ראש בראש ונראה מה יצוץ. 3/5
ראש קצף - טוב. הפעם לא הרבה, אבל מה שיש טוב. סמיך, יציב.  3/5
טעם - ישנה ירידה קלה במרירות. בטעימה ראשונה נראה שמעט חסר, אבל לאחר מעט זמן בכוס מתגלה כי המרירות מתאזנת והיא טובה. ענת מאוד אהבה את הטעם. מבחינתה זה המקסימום שצריך להיות. קלייה חזקה. טוב מאוד. 4/5
גיזוז - שיפור אמיתי. מצויין, ממש. נראה רמת גיזוז טובה מאוד עבור סטאוט. שוב נרשם כאן הבדל מהותי לעומת אנג'י. ענת שסלידתה מגזים ידועה נתנה כאן ציון עובר (יש!!). 4.5/5
סיומת - מאוד דומה. ארוכה יחסית, משאירה טעמי קליה ומרירות שמלווים לאורך זמן. לטעמי סיומת טובה. 3.5/5


בסה"כ נראה שיש כאן שיפור בחלק מן המרכיבים, עם חוסר בולט בגוף הבירה.
אולי ה OG היה מעט נמוך מדי.
מצד שני, הרושם הראשוני שהתקבל כאן הוא שהבירה טובה מאוד, קלה לשתייה עם מאפיינים בולטים של הסגנון.
אני בטוח שהיא עוד תשתפר, הזמן עושה לבירות רק טוב.





יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

עוד שבוע בירה

עוד שבוע עבר.
שבוע שבו שתינו לא מעט בירות, שחדד אצלי הבנה מסויימת.

כתבתי לא מזמן עד כמה אני ביקורתי כלפי הבירות שאני מכין, אבל גיליתי שהתופעה לא מסתיימת בזה.
גיליתי עד כמה קשה לי לשתות את הנוזל שנקרא בירה על ידי כמה גורמים - בראשם אילו שטוענים "שהם כנראה הבירה
הטובה בעולם".
תנו לי לחדש לכם משהו - אתם לא.

אז אחרי שהופתעתם (!?!), או שלא,  נרחיב קצת.
יצא לי לשתות השבוע, שלא באשמתי, את הבירות המסחריות הנפוצות בישראל, את ה ק' ואת ה ט' - זה הרגיש פתאום כמו
מים מעורבבים עם מעט מרכיבי בירה שבקושי השאירו חותם על הנוזל.
אילו בירות שטוחות, חסרות טעם, גוף וארומה - בקיצור נטולות בירה.
נכון, הן כנראה מכילות את המרכיבים להכנת בירה, אבל הן חסרות מורכבות, אפילו בסיסית.
שמתי לב שאת אותן דקויות וניואנסים שאני מחפש באנג'י, לא ניתן למצוא באף אחת מה"בירות" האלה.
שמתם לב הבירות האלה טובות יותר בטמפ' נמוכה מאוד? זה בעיקר כי הקור מקהה את הטעמים ומאפשר להן להחליק יותר.
שיטת הסוואה מעניינת.

שתיתי גם מאנג'י השבוע. לא ניתן להשוות ביניהן.
נכון, הסגנון שונה, אבל מנעד הטעמים והריחות שיש בה עולים לאין שיעור על מה שהיה ב"מים" המחוזקים.
התחושה שיש לגבי אנג'י היא שהיא מתבגרת מיום ליום. הגוף מתחזק, הטעמים מתחברים, המרירות מאוזנת יותר - בקיצור,
אם לא היה גיזוז עודף, היא הייתה כמעט מצויינת. אני מקווה שבטי, שנטעם ממנה בסופ"ש, תהיה טובה לא פחות למרות השוני
ביניהן.
כמו שנראה כרגע, הפוסט הבא יהיה על בטי. בשאיפה כבר בסופ"ש הקרוב.

יש לו בירה בועטת!
בנוסף, ידידי אלכס פוקס ממבשלת טאקוונביר (טאקוונדו+בירה), יהיה בתערוכת beers הקרובה ויציג שם את מגוון הבירות שלו.
בנוסף לסטאוט שלו שאני מחכה לו בקוצר רוח, אלכס יציג את התמד, משקה דמוי בירה ללא גלוטן.
בהצלחה!