אנג'י, זו שמה הנבחר של הבירה.
היא יועדה להיות סטאוט שעל הבסיס שלו נבנה את המשך הבישולים והוא יהיה מדד לאיכות הביצוע.
לא היה כאן ניסיון לחקות גינס או מרפי. המטרה הייתה ליצור בירה ולנסות לקלוע לטעם האישי שלי.
אנג'י בושלה ב 14/10/2011, הועברה לתסיסה בבקבוק 19/10 וצפויה להיות מוכנה לטעימה ראשונה ממש היום, אבל זה יהיה בפוסט נפרד בימים הקרובים.
מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני טוטליסט בכל מה שאני עושה. אז כמובן שקראתי המון חומר באינטרנט, 2 ספרים שלמים, ובעיקר בצעתי הערכות ודמיינתי את תהליך הבישול.
איך היה הבישול עצמו?
מעולה. התהליך כולו לקח כ 3 שעות, כולל החזרת המטבח למצבו המקורי לפני הפוגרום.
תמונות מתהליך הבישול עצמו - אפשר למצוא כאן
בישול הבירה הסתיים בצפיפות של 1.06 (OG).
במחשבה לאחור, מעט גבוה מדי. היעד אמור להיות באיזור ה 1.045-1.05.
התסיסה הסתיימה בצפיפות של 1.022 (FG), מה שלאחר חישוב תהליך התסיסה אמור לספק בירה באחוז אלכוהול של 5.14%, אולי מעט יותר.
המטרה עצמה הייתה להגיע לאיזור ה 5%, אולי מעט פחות.
כלקח לקראת הבישול הבא, נצטרך לבצע שינוי קטן על מנת להגיע ל OG נמוך יותר.
נוזל הבירה לפני תסיסה הייתה מעולה. טעמים של קלייה (גרעיני roasted barley), קפה ושילוב טוב של מר ומתוק.
הבירה נדגמה כמעט בכל יום על מנת לעקוב אחרי התסיסה. היה נראה שהטעם מעט מתעדן בכל יום שעובר.
התסיסה לקחה 5 ימים, עם דגימות שהראו את ההתקדמות של התסיסה.
כצפוי, היומיים הראשונים הראו את השינוי הגדול ביותר. התהליך הואט ביומיים האחרונים עד שהגיע לעצירה,
שאחריה הגיע זמן הביקבוק.
זמן הביקבוק עצמו העלה שאלה מעניינת בנושא הגיזוז.
כידוע, סטאוט מאופיין בכמות גזים לא רבה. אבל כמה? הרי החישוב עצמו מתבסס על כמות הנוזל הסופית לאחר התסיסה.
אז כמה לשים?
בצעתי חישוב (הערכה בלבד) של כמות הנוזל וחישבתי את כמות הסוכר להוספה על פי חישוב יחסי של מידת הגז הרצויה.
התוצאה?
אני עוד לא יודע. פרטים בהמשך, כנראה בפוסט הבא.
היא יועדה להיות סטאוט שעל הבסיס שלו נבנה את המשך הבישולים והוא יהיה מדד לאיכות הביצוע.
לא היה כאן ניסיון לחקות גינס או מרפי. המטרה הייתה ליצור בירה ולנסות לקלוע לטעם האישי שלי.
אנג'י בושלה ב 14/10/2011, הועברה לתסיסה בבקבוק 19/10 וצפויה להיות מוכנה לטעימה ראשונה ממש היום, אבל זה יהיה בפוסט נפרד בימים הקרובים.
מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני טוטליסט בכל מה שאני עושה. אז כמובן שקראתי המון חומר באינטרנט, 2 ספרים שלמים, ובעיקר בצעתי הערכות ודמיינתי את תהליך הבישול.
איך היה הבישול עצמו?
מעולה. התהליך כולו לקח כ 3 שעות, כולל החזרת המטבח למצבו המקורי לפני הפוגרום.
תמונות מתהליך הבישול עצמו - אפשר למצוא כאן
בישול הבירה הסתיים בצפיפות של 1.06 (OG).
במחשבה לאחור, מעט גבוה מדי. היעד אמור להיות באיזור ה 1.045-1.05.
התסיסה הסתיימה בצפיפות של 1.022 (FG), מה שלאחר חישוב תהליך התסיסה אמור לספק בירה באחוז אלכוהול של 5.14%, אולי מעט יותר.
המטרה עצמה הייתה להגיע לאיזור ה 5%, אולי מעט פחות.
כלקח לקראת הבישול הבא, נצטרך לבצע שינוי קטן על מנת להגיע ל OG נמוך יותר.
נוזל הבירה לפני תסיסה הייתה מעולה. טעמים של קלייה (גרעיני roasted barley), קפה ושילוב טוב של מר ומתוק.
הבירה נדגמה כמעט בכל יום על מנת לעקוב אחרי התסיסה. היה נראה שהטעם מעט מתעדן בכל יום שעובר.
התסיסה לקחה 5 ימים, עם דגימות שהראו את ההתקדמות של התסיסה.
כצפוי, היומיים הראשונים הראו את השינוי הגדול ביותר. התהליך הואט ביומיים האחרונים עד שהגיע לעצירה,
שאחריה הגיע זמן הביקבוק.
זמן הביקבוק עצמו העלה שאלה מעניינת בנושא הגיזוז.
כידוע, סטאוט מאופיין בכמות גזים לא רבה. אבל כמה? הרי החישוב עצמו מתבסס על כמות הנוזל הסופית לאחר התסיסה.
אז כמה לשים?
בצעתי חישוב (הערכה בלבד) של כמות הנוזל וחישבתי את כמות הסוכר להוספה על פי חישוב יחסי של מידת הגז הרצויה.
התוצאה?
אני עוד לא יודע. פרטים בהמשך, כנראה בפוסט הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה