לכל דבר יש פעם ראשונה.
בפעם הראשונה הייתה שתייה מאורגנת של בירות וליקרים שלי - ואני לא הייתי.
השארתי ארגז בירות מעורב מבטי וסינדי עם בקבוק לימונצ'לו ובקבוק ליקר פירות (שם כללי ל"שמתי
הרבה דברים, ערבבתי וקיוויתי לטוב").
התגובות הגיעו אליי למרות היעדרי, סה"כ הרשמים היו טובים, אפילו טובים יותר ממה שציפיתי.
כמו בעבר, בטי קיבלה תגובות חיוביות מאוד - היא בהחלט בירה מצויינת. אני חושב שבפינת הסטאוט יש מתכון מעולה, בפעם הבאה שאכין אותה, יש לי כמה שיפורים מינוריים, אבל המתכון יישאר ללא שינוי.
סינדי הייתה הפתעה מבחינתי. סינדי היא פצצת כשות פרחונית. מראש צפיתי שהיא תפנה לקהל שחובב מרירות על פני מתיקות. העניין שמי שתה ממנה בוודאי שם לב שהיא איננה מרירה כאשר לוגמים ממנה, שם היא מאוד מאוזנת ופרחונית, מכת המרירות באה כ after taste עם סיומת ארוכה ומרירה.
לאחר מספר לא קטן של בקבוקים ששתיתי ממנה, עלה הבדל מהותי בטעמי הבירה כאשר היא נלגמת ישירות מהבקבוק לבין מזיגה לכוס ושתייה איטית. הבירה מרגישה אוורירית יותר, המרירות מאט נחלשת והטעמים מרגישים מחוברים יותר.
והליקרים? נו מה יכול להיות. מי שאוהב מתקתקות באלכוהול שלו - אהב אותם. בסופו של דבר הליקרים קלים מאוד לשתייה למרות רמת האלכוהול הגבוהה.
מבין הליקרים, נראה שמה שחשבתי עליהם אכן היה נכון. הלימונצ'לו מעט מתוק מדי וליקר הפירות מצויין.
מי שהיה וטעם מוזמן להוסיף בתגובות או להעביר לי רשמים (טובים או רעים).
אני אשמח אם הרשמים יהיו מעט יותר מ"מעולה!" (באמת חשבתם אחרת?)
דוגמה להתרשמות שקיבלתי על סינדי, מטועם מוערך שיודע להעריך: "לדעתי היא מצויינת, גוף טוב מאוד, קצף וגזים במידה, טעם מצויין ואפטר טייסט מר, מצויין."
אני מפנה אותכם למה שרשמתי אני על הבירה - כאן.
בפעם הראשונה הייתה שתייה מאורגנת של בירות וליקרים שלי - ואני לא הייתי.
השארתי ארגז בירות מעורב מבטי וסינדי עם בקבוק לימונצ'לו ובקבוק ליקר פירות (שם כללי ל"שמתי
הרבה דברים, ערבבתי וקיוויתי לטוב").
התגובות הגיעו אליי למרות היעדרי, סה"כ הרשמים היו טובים, אפילו טובים יותר ממה שציפיתי.
כמו בעבר, בטי קיבלה תגובות חיוביות מאוד - היא בהחלט בירה מצויינת. אני חושב שבפינת הסטאוט יש מתכון מעולה, בפעם הבאה שאכין אותה, יש לי כמה שיפורים מינוריים, אבל המתכון יישאר ללא שינוי.
סינדי הייתה הפתעה מבחינתי. סינדי היא פצצת כשות פרחונית. מראש צפיתי שהיא תפנה לקהל שחובב מרירות על פני מתיקות. העניין שמי שתה ממנה בוודאי שם לב שהיא איננה מרירה כאשר לוגמים ממנה, שם היא מאוד מאוזנת ופרחונית, מכת המרירות באה כ after taste עם סיומת ארוכה ומרירה.
לאחר מספר לא קטן של בקבוקים ששתיתי ממנה, עלה הבדל מהותי בטעמי הבירה כאשר היא נלגמת ישירות מהבקבוק לבין מזיגה לכוס ושתייה איטית. הבירה מרגישה אוורירית יותר, המרירות מאט נחלשת והטעמים מרגישים מחוברים יותר.
והליקרים? נו מה יכול להיות. מי שאוהב מתקתקות באלכוהול שלו - אהב אותם. בסופו של דבר הליקרים קלים מאוד לשתייה למרות רמת האלכוהול הגבוהה.
מבין הליקרים, נראה שמה שחשבתי עליהם אכן היה נכון. הלימונצ'לו מעט מתוק מדי וליקר הפירות מצויין.
מי שהיה וטעם מוזמן להוסיף בתגובות או להעביר לי רשמים (טובים או רעים).
אני אשמח אם הרשמים יהיו מעט יותר מ"מעולה!" (באמת חשבתם אחרת?)
דוגמה להתרשמות שקיבלתי על סינדי, מטועם מוערך שיודע להעריך: "לדעתי היא מצויינת, גוף טוב מאוד, קצף וגזים במידה, טעם מצויין ואפטר טייסט מר, מצויין."
אני מפנה אותכם למה שרשמתי אני על הבירה - כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה