סופסוף קצת מנוחה.
הסופ"ש הביא עימו הרבה בירה, בשני אירועים נפרדים.
נתחיל בראשון - סמואל אדאמס לונגשוט 2012
היה אירוע נהדר, כיף גדול. המקום היה מאורגן בצורה טובה מאוד וסה"כ היה נוח לעבוד.
מספר לא קטן של מבקרים היה לנו - שתו, דיברו, ריכלו, העירו, שיבחו וכו'. העובדה שבאנו בצוות מתוגבר הצדיקה את עצמה - בחלקים של הערב פשוט לא הפסקנו לעבוד - 2 מוזגים והשלישי מעביר בקבוקים לקירור ומקירור.
המון מזל טוב לזוכים, ובראשם מבשלת החזיר השוטה על הזכייה הגדולה. שאפו!.
במהלך הערב הארוך יצא לי לשתות לא מעט (טוב נו, המון) בירה. כמו שציינתי לאחר הטעימה המוקדמת של הבירות המשתתפות בתחרות, מרבית הבירות היו לא טובות. מצאתי את עצמי מתקשה למצוא בירות שיכולתי להגיד שהן אכן טובות. מסתבר שאני לא היחיד. כבר בשיחות במהלך הערב עצמו, מספר אנשי בירה אחרים חזרו על אותה מסקנה. בעייתי משהו.
כמובן שהיו גם דברים טובים, לא הכל היה נורא.
מבחינתי האישית האירוע היה הצלחה. כמות האנשים שבאה וחזרה לשתות מהבירות שלנו היא המדד האמיתי עבורי. נכון, לא נרשמה זכיה, אבל כמו שאמרתי בחודשים האחרונים - אני מבשל מה שאני אוהב, מבשל מה שאני חושב שטוב. חוות הדעת של המבשלים האחרים היו מעולות וזה מבחינתי מה שקובע. כצפוי, אין לי מושג האם הבירה הייתה "שיפוטית" טובה או לא. האם היא דורגה גבוה או נמוך. לאלוהי התחרות פתרונים.
מי יודע, אולי לשנה הבאה אני אגיש בירה "שיפוטית". נראה.
רוצים עוד סיכומים?
הסיכום של אורן אבראשי לתחרות.
הסיכום של קרן לתחרות.
עוד תמונות - כאן
האירוע השני היה פסטיבל ה IPA בפורטר אנד סונס.
זה אומנם לא הסגנון שלי והייתי עייף מאוד מיום חמישי, אבל אני לא אפסיד אירוע שכזה.
השתדלתי לא לשתות הרבה ולהתמקד בדברים שאינני מכיר.
לא רשמים מסודרים (עייפות, זוכרים?) אבל אני אציין לטובה את קלרה IPA שהייתה הטובה ביותר שטעמתי באירוע. הגריזלי החדשה של הדובים הייתה חביבה אבל רחוקה מהאינדירה המעולה שלהם. בירה נוספת של הדובים שטעמתי הייתה ה "home alone", שהייתה רחוקה ברמה משאר הבירות שלהם. ה trinity IPA של לאפינג בודהה הייתה נחמדה (משהו בסיומת היה חסר ופגם ברושם הכללי מהבירה) וגם שם לטעמי יש להם בירות עדיפות מזו. גם בזלת "עוג" IPA לא הרשימה אותי במיוחד.
אולי זה אני, אולי לא, מעטות ה IPA שאני מתחבר אליהן. נו טוב, לפחות אני לא מתייאש.
הסופ"ש הביא עימו הרבה בירה, בשני אירועים נפרדים.
נתחיל בראשון - סמואל אדאמס לונגשוט 2012
היה אירוע נהדר, כיף גדול. המקום היה מאורגן בצורה טובה מאוד וסה"כ היה נוח לעבוד.
מספר לא קטן של מבקרים היה לנו - שתו, דיברו, ריכלו, העירו, שיבחו וכו'. העובדה שבאנו בצוות מתוגבר הצדיקה את עצמה - בחלקים של הערב פשוט לא הפסקנו לעבוד - 2 מוזגים והשלישי מעביר בקבוקים לקירור ומקירור.
המון מזל טוב לזוכים, ובראשם מבשלת החזיר השוטה על הזכייה הגדולה. שאפו!.
במהלך הערב הארוך יצא לי לשתות לא מעט (טוב נו, המון) בירה. כמו שציינתי לאחר הטעימה המוקדמת של הבירות המשתתפות בתחרות, מרבית הבירות היו לא טובות. מצאתי את עצמי מתקשה למצוא בירות שיכולתי להגיד שהן אכן טובות. מסתבר שאני לא היחיד. כבר בשיחות במהלך הערב עצמו, מספר אנשי בירה אחרים חזרו על אותה מסקנה. בעייתי משהו.
כמובן שהיו גם דברים טובים, לא הכל היה נורא.
מבחינתי האישית האירוע היה הצלחה. כמות האנשים שבאה וחזרה לשתות מהבירות שלנו היא המדד האמיתי עבורי. נכון, לא נרשמה זכיה, אבל כמו שאמרתי בחודשים האחרונים - אני מבשל מה שאני אוהב, מבשל מה שאני חושב שטוב. חוות הדעת של המבשלים האחרים היו מעולות וזה מבחינתי מה שקובע. כצפוי, אין לי מושג האם הבירה הייתה "שיפוטית" טובה או לא. האם היא דורגה גבוה או נמוך. לאלוהי התחרות פתרונים.
מי יודע, אולי לשנה הבאה אני אגיש בירה "שיפוטית". נראה.
רוצים עוד סיכומים?
הסיכום של אורן אבראשי לתחרות.
הסיכום של קרן לתחרות.
עוד תמונות - כאן
האירוע השני היה פסטיבל ה IPA בפורטר אנד סונס.
זה אומנם לא הסגנון שלי והייתי עייף מאוד מיום חמישי, אבל אני לא אפסיד אירוע שכזה.
השתדלתי לא לשתות הרבה ולהתמקד בדברים שאינני מכיר.
לא רשמים מסודרים (עייפות, זוכרים?) אבל אני אציין לטובה את קלרה IPA שהייתה הטובה ביותר שטעמתי באירוע. הגריזלי החדשה של הדובים הייתה חביבה אבל רחוקה מהאינדירה המעולה שלהם. בירה נוספת של הדובים שטעמתי הייתה ה "home alone", שהייתה רחוקה ברמה משאר הבירות שלהם. ה trinity IPA של לאפינג בודהה הייתה נחמדה (משהו בסיומת היה חסר ופגם ברושם הכללי מהבירה) וגם שם לטעמי יש להם בירות עדיפות מזו. גם בזלת "עוג" IPA לא הרשימה אותי במיוחד.
אולי זה אני, אולי לא, מעטות ה IPA שאני מתחבר אליהן. נו טוב, לפחות אני לא מתייאש.
בעניין העוג: גם אני לא התרשמתי ממנה. חברים שהיו איתנו התעקשו שנשתה אותה בהזדמנות נוספת, כי "משהו התפקשש עם הבקבוק". תכלס, זה די חוזר על עצמו בבירות של בזלת ודי נמאס. למבשלות ביתיות אפשר להחליק, אבל ממבשלה מסחרית שפרנסתה וחשיפתה איננה מתחילה ונגמרת בדוכן בלונגשוט יש לצפות לאחידות.
השבמחק