הבירות שהצטברו אצלי לאחרונה דרשו קצת תשומת לב.
התנצלתי בפניהן על ההזנחה (הפושעת?) וארגנתי ערב חברים קטן שמטרתו המוצהרת הייתה שתיית בירות, אך במסגרת המפגש ניסיתי להדריך את המשתתפים לגבי "טעימת בירות". נעזרתי במספר טפסים שיעזרו להם לשים את האצבע על כל אחד מהפרמטרים אותם ניתן לחוות בבירה.
לא הקפדתי הפעם באופן מסודר על רשמים, אבל אני אנסה לתת מושג כללי לגביהם.
אז מה היה לנו שם?
סמואל אדאמס בלאק לאגר - מעניין. לא התרשמתי ממנה בפעם הקודמת ששתיתי ממנה וכלום לא השתנה.
הדובים, הדוקטור - מצויינת לטעמי. כתבתי עליה כבר כאן. אני חייב לציין שלא כולם אהבו אותה. ההבדל בין הארומה הפרחונית והמרירות שהם קיבלו בפה, דיי הפריעה להם.
גופרס, קלובסקה - אין מה לעשות. גופרס עושים בירות לא שגרתיות, שלא כולם מתחברים אליהן. אני חושב שהקלובסקה מתאימה לשתייה עם אוכל.
הדובים חצות, dark porter - טובה מאוד, השנייה הכי טובה ששתינו בערב. מאוזנת, מרירה במידה, גוף טוב. כולם אהבו.
גליל סטאוט - מימית מאוד, חסרת גוף, שטוחה ולא מעניינת במיוחד.
סמואל אדאמס imperial stout - בוא נעבור הלאה, טוב? גרועה.
גל'ס, talash, imperial smoked porter - ללא ספק בכלל הבירה הטובה ביותר שהייתה כאן. יותר מזה, אני אעיז ואגיד שמדובר כאן באחת מהבירות הטובות ביותר ששתיתי בארץ. עד כדי כך. גוף מושלם, איזון בין מרירות למתיקות. הייתה כאן הסכמה גורפת לגבי מי הבירה הטובה ביותר. הפרוייקט שעומד מאחורי הבירה הזאת הופך את העניין כולו למעניין עוד יותר.
אוהרה סטאוט - טובה, כרגיל. מעט פחות טובה מבקבוק מאשר מחבית. קלה מאוד לשתייה.
אוהרה, irish red - לטעמי מצויינת. השאר פחות אהבו אותה. אני חושב שככה red ale אמור להיות. מאוזן מאוד. גוף טוב.
הבשורה, סינדי - סוג של הפתעה בכוס. סינדי התבגרה לה לאיטה וכמו שכתבתי כאן, היא בהחלט שונה לחלוטין ממה שהייתה לפני כן. הרוב אהבו אותה. לי נראה שיש עוד (הרבה) מה לשפר בה, אבל קיים סיכוי סביר שהיא תהיה הכיוון הבא מעבר לבטי ודולסה.
הנושא הגדול של הערב - היה דרכי לאן. אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים, רק ש... צפו להפתעות.
התנצלתי בפניהן על ההזנחה (הפושעת?) וארגנתי ערב חברים קטן שמטרתו המוצהרת הייתה שתיית בירות, אך במסגרת המפגש ניסיתי להדריך את המשתתפים לגבי "טעימת בירות". נעזרתי במספר טפסים שיעזרו להם לשים את האצבע על כל אחד מהפרמטרים אותם ניתן לחוות בבירה.
לא הקפדתי הפעם באופן מסודר על רשמים, אבל אני אנסה לתת מושג כללי לגביהם.
אז מה היה לנו שם?
סמואל אדאמס בלאק לאגר - מעניין. לא התרשמתי ממנה בפעם הקודמת ששתיתי ממנה וכלום לא השתנה.
הדובים, הדוקטור - מצויינת לטעמי. כתבתי עליה כבר כאן. אני חייב לציין שלא כולם אהבו אותה. ההבדל בין הארומה הפרחונית והמרירות שהם קיבלו בפה, דיי הפריעה להם.
גופרס, קלובסקה - אין מה לעשות. גופרס עושים בירות לא שגרתיות, שלא כולם מתחברים אליהן. אני חושב שהקלובסקה מתאימה לשתייה עם אוכל.
הדובים חצות, dark porter - טובה מאוד, השנייה הכי טובה ששתינו בערב. מאוזנת, מרירה במידה, גוף טוב. כולם אהבו.
גליל סטאוט - מימית מאוד, חסרת גוף, שטוחה ולא מעניינת במיוחד.
סמואל אדאמס imperial stout - בוא נעבור הלאה, טוב? גרועה.
גל'ס, talash, imperial smoked porter - ללא ספק בכלל הבירה הטובה ביותר שהייתה כאן. יותר מזה, אני אעיז ואגיד שמדובר כאן באחת מהבירות הטובות ביותר ששתיתי בארץ. עד כדי כך. גוף מושלם, איזון בין מרירות למתיקות. הייתה כאן הסכמה גורפת לגבי מי הבירה הטובה ביותר. הפרוייקט שעומד מאחורי הבירה הזאת הופך את העניין כולו למעניין עוד יותר.
אוהרה סטאוט - טובה, כרגיל. מעט פחות טובה מבקבוק מאשר מחבית. קלה מאוד לשתייה.
אוהרה, irish red - לטעמי מצויינת. השאר פחות אהבו אותה. אני חושב שככה red ale אמור להיות. מאוזן מאוד. גוף טוב.
הבשורה, סינדי - סוג של הפתעה בכוס. סינדי התבגרה לה לאיטה וכמו שכתבתי כאן, היא בהחלט שונה לחלוטין ממה שהייתה לפני כן. הרוב אהבו אותה. לי נראה שיש עוד (הרבה) מה לשפר בה, אבל קיים סיכוי סביר שהיא תהיה הכיוון הבא מעבר לבטי ודולסה.
הנושא הגדול של הערב - היה דרכי לאן. אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים, רק ש... צפו להפתעות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה